תכ

כמו כשמתקן כלי העין גורם תוס' אור בכח הראי' מבחי' עצמות הנפש ותוס' אור הנ"ל הוא פועל בכח הראי' עצמה שמתגלה בכלי העין יותר כן למע' הגם שע"י המצות אינם עושין רק תיקון הכלים לאורות מ"מ תיקון זה מעורר תוס' אור מעצמו' אוא"ס מקור כל האורות להיות נמשך באורות דאצי'¹⁵ בבחי' תוס' מרובה על העיקר ולכן פועל תוס' גילוי האורות בכלים באופן שהכלים אינם מגבילים ומעלימים את האור, ולכן נמשך ע"י המצות תוס' אור בנשמה ג"כ והיינו מפני שהנשמה שרשה מפנימי' הכלים¹⁶ שהם ראשית במעלה לקבל האור ולכן גם הנשמה היא ראשונה במעלה להיות מתקבל בה תוס' אור שע"י המצות כו' וד"ל [וזהו ענין הוי' לי בעוזרי שעוזרי נק' המצות¹⁷ להיותם מסייעים להמשכת גילוי האור מטעם הנ"ל שתיקון הכלים גורם תוס' אור כמבואר במ"א באריכות וד"ל].

והנה מצד תוס' אור עד שהכלים אינם מסתירים ומגבילים נעשה יחוד והתכללות האורות עד שמחמת זה שורה בהם מבחי' אוא"ס עצמו מקור כל האורות [וזהו ענין שמחה של מצוה¹⁸ מצד עצם המצוה שהוא רצונו ית' שזהו ענין כללי בכל המצות ולא השמחה מצד היחוד עליון וההמשכה שמאיר ונמשך על ידה שאינה עיקרים¹⁹ רק העיקר הוא שמחה כללי' שבכל מעשה המצות כנ"ל]. אך א"כ הי' צ"ל כל איש מישראל בעשותו מצוה ממצות ה' להיות מתפעל תיכף בעונג ושמחה מצד תוס' אור א"ס המאיר בכלים והנשמה מקבלת משם, ואנו רואים שאינו כן ואדרבה ע"פ רוב בזה"ג נעשים המצות בקרירות כו', אך הטעם הוא להיות שיש בחי' רשע המכתיר את הצדיק²⁰, כי כל איש מישראל נק' בשם צדיק מצד נפשו האלקית כמאמר ועמך כולם צדיקים²¹, אך להיות נה"ט מכסה ומסתיר על קדושת נה"א שמצד זה אינה מאירה בגוף [וכן מסתרת ברוחני' אפי' על ניצוץ האלקי שבנקודת פנימי' הלב שלא יאיר בנר"ן כו'].

והנה כנס"י נק' שמחה²² כמבואר בזה"ק על מאמ' כו' והיינו מפני שהיא בעצם מציאות שמחה ותענוג ממהו"ע אא"ס ועוד ניתוסף בה שמחה ועונג בעא"ע מצד מעשה המצות כנ"ל, אך כ"ז הוא מוסתר ונעלם בנה"ב וזהו"ע אל גינת אגוז ירדתי²³ שכנס"י נק' אגוז²⁴ המכוסה בד' קליפין²⁵ כן הוא בחי'