שלח

והנה זהו יתרון מעלת האדם¹⁸ על הבהמה במה שהוא בשרשו בכח האלקי עצמו כנ"ל המקור לכל הפרטים כו', אך אנו רואים באדם עוד ענין א' שיש בו יתרון על הבהמה מעין יתרון הנ"ל והוא שמלבד שהוא הכולל בתוכו כל הכחות עוד זאת שכל כח וכח פרטי שבו הוא כולל כל הכחות, כמו מדת החסד בעצמה היא כלולה מגבורה עד שיוכל להלביש את חסדו בדין ועונש כמו חושך שבטו שונא בנו¹⁹ שהכאות האלו שמכה לבנו בעונש ויסורין מלובש בהם עמקות האהבה שיש לו לבנו שמחמת זה רוצה להדריכו בדרך ישרה, וכן להיפוך יש בחי' גבורה המתלבש בחסד ונקרא חסד שבגבורה כמו אם רעב שונאך האכילו לחם²⁰, וכן החכמה כלולה מכל הכחות מבחי' בינה כמ"ש הבן בחכמה²¹ ומבחי' המדות כידוע שיש שכל מטה כלפי חסד וכן כלפי דין כו' וכן לרחם כו', והנה בחי' זאת היא באה מכח היותר נעלה שלמעלה מבחי' המל' שהוא מצד שרשו בפרצופים עליונים דעולם התיקון כו'. וביאור הדבר הנה ידוע שכמה וכמה מדריגות אלפים ורבבות עד אין שיעור נאצלו מעצמו' אא"ס עד שבא למדריגה זאת להקרות בשם בורא מאין ליש (... כי זהו בחי' המל' סופא דכל דרגין²² נק' בשם אין והוא בחי' מקור לבחי' יש הנברא וידוע באד"ר ובאדר"ז רבוא רבבות מדריגות עלמין²³ שנאצלו עד דאתברי פרצופא דנוק' כו' וד"ל. ..), ועד"ז²⁴ מרב המשפיע שכל לתלמיד שמוכרח לצמצם שכלו בעצמו בכמה צימצומים שונים עד שבא להתלבש בדבור שהדבור הוא התחלת מקור השפע לשכל המקבל, וכ"ה בכל ההשתל' המקור שלהם הוא רק בחי' המל' דבר הוי', ומתחלה צ"ל השתל' רבוא רבבות בהעלם עצמי' עד שבא לידי גילוי דבר הוי' להיות מקור לעולמות הנבראים מאין ליש, והנה בד"כ נחלקים כל העולמות המשתלשלים בהעלם עד המל' סופא דכל דרגין הנק' דבר הוי' לג' בחי' נקודה ספי' פרצוף²⁴, וענין הנקודה הוא כמו טבע החסד שלא יתכלל בהיפוכו כלל, ובחי' ספי' הוא כאשר נכלל מיו"ד והיינו כאשר החסד נכלל מגבורות ונק' גבורות שבחסד ע"ד חושך שבטו כו' כנ"ל, וכן הגבורה נכלל מחסד, אך אחרי התכללותם כ"א מזולתו אזי מתקשרים ומתחברים כל הע"ס יחד אפי' עצם החסד עם עצם הגבורה ונעשה בחי' פרצוף שזהו בחי' המעטת האור והתלבשותו בריבוי כלים ואז יכול להיות מקור לדבר הוי' המחי' ומהווה את העולמות כו'. והנה שרש נפש האדם בבחי' זאת דהשתל' שבהעלם הוא בבחי' התיקון שהוא בחי' פרצוף שהוא בחי' קשר י"ס וכ"א כלול מיו"ד לכן גם בנפש האדם יש כל הכחות וכאו"א כלול מכל הכחות כנ"ל.