שכא

הדמים הוא ע"י גידים המלאים דם] ואז הוא בחי' המשכת הצורה בחומר כו' וד"ל. והנה איכות הבירור בכי טוב תלוי באופן ההתחלקות שבשינים שכשלועסו היטב בשינים עי"ז נתברר באצטומכא בכי טוב ומחמת זה גורם אח"כ חיזוק האברים יותר וזהו ענין דוק בככי ותשכח בנגרי²⁶ כו'.

וככה יובן למשכיל בענין לחמה של תורה שע"י שמדבר דברי תורה בחילוקי דינים שבה כשר או פסול כו' הוא כענין הגירסא בשינים כמאמר גרסה נפשי²⁷ כו', ועי"ז נתברר אח"כ הסברא בתכלית הבירור לתכליתה ולעומקה וכ"ז נעשה ע"י הגירסא בדיבור לברר כל איכות פרטי חילוקי דינים שבכל הלכה והלכה עי"ז נעשה ממילא בירור עומק הסברא להבדילה מבחי' הגסות שבה שלא יוקלט במוח רק תמצית הברור שבה וזהו כענין ליבון הילכתא²⁸ והוא ענין בירור הטוב מתוך הרע [כדוגמת בישול המאכל באצטומכא כו']. וזהו ותורתך בתוך מעי²⁹ לברר כו', ועי"ז נעשה אח"כ מזון לנשמה בב' אופנים הנ"ל דהיינו מתחילה נעשה הכנת החומר דהיינו שיהיו אברים הרוחני' של הנשמה מוכנים לקבלת אלקו' בתוך תוכן דהיינו שהלב יהי' כלי מוכן לקבל כל מיני התפעלות אהוי"ר שכליי' והמוח יהי' כלי שהוא בחי' חומר היולי מוכן לקבל כל מיני השגות אלקות ואח"כ נעשה בחי' המשכת הצורה בכל אברי הנשמה דהיינו תוס' גילוי אלקות במוח בהשגה ובלב בהתפעלות [כענין הלומד תורה לשמה³⁰ מגלין לו רזי תורה כו'] עד שגם כח ההילוך שברגל שהוא ענין ההסכם לסו"מ וע"ט גם כן נתחזק מזה שמזה נעשה אח"כ ההילוך בנשמה כשהיא בג"ע בלי שיעור בעצמותו כמו ענין ילכו מחיל אל חיל³¹ כו'. וככה יובן למעלה ברוחני' שע"י שירד בבחי' חכמתו העצמי' בדיבור להבדיל בין טוב לרע כמו לא תרצח³² כו' כבד את אביך³³ כו' עי"ז נעשה בירור הדיבור לעלו' לשרשו בבחי' מקיפים דחכמה להוסיף תוס' אור בבחי' חכמה שבעצמותו וזהו ענין מנחה חדשה של שתי הלחם שהן תושב"כ ושבע"פ כנ"ל וד"ל.

ומעתה יש להבין ענין הכבשי' שהמה על הלחם לחד מ"ד, דהנה לחם בגי' מזלא³⁴ שהוא בחי' מזל ונוצר³⁵ המצמיח גילוי שכל מקור החכמה הנק' ח"ס, שהוא רק בחי' מותרי ח"ס הבאים בבחי' מקיפים לחכמה ומשם נמשך תוס' אור