רסז

החכ' יקרה בעיניו רק מצד התועלת הנמשך ממנה ואין זה יוקר אמיתי ויש שעצם ענין החכ' יקר וחשוב בעיניו בלתי שום תועלת נמשך ממנה כו' (... כמאמר מילתא אלבישייהו יקירא¹⁷ כו'¹⁶. ..) והמופת לזה הוא כאשר שוה אצלו בענין חכ' כאשר המציא אותה מעצמה או כאשר לימד אותה מזולתו, וזהו"ע מאמרם ז"ל איזהו חכם הלומד מכל אדם¹⁸ כו' ועד"ז יש ג"כ חילוקי מדריגות בפרט בענין החכ' גופא יש שחכ' זאת יקרה בעיניו ויש שחכ' אחרת יקרה בעיניו כמשי"ת. ..) ולכן גם התענוג שבחכ' תלוי בחשיבות ויוקר החכ' כו' ויוקר וחשיבות של החכ' תלוי בשרש נשמתו אם הוא מעשי' אז החכ' שבעשי' הוא אצלו בבחי' יוקר וחשיבות ואם שרש נשמתו הוא מעולם היצירה אז היוקר שלו הוא בחכ' המדות כו' ועד"ז יש כמה חילוקי מדריגות בדיעות בנ"א בענין היוקר וחשיבות של החכ' לפ"ע שרש נשמתו כו', ובזה תלוי ג"כ בחי' התענוג שבחכ' שלו כמשנ"ת.

ועד"ז יובן למעלה בענין התענוג שהקב"ה מקבל מחכמת התורה כו' כי הנה אנו רואים ריבוי חילוקי מדריגות בענין החכ' כו' כי הנה למטה בעשי' גשמי' יש בחי' חכ' שהוא חכ' ושכל אנושי והנה חכ' זאת מוכרח להיות מקור השופע אותה כמו ע"ד שארז"ל אין לך עשב¹⁹ מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה אותו²⁰ ואומר לו גדל, שכל טעמי הפירות יש להם שרש ומקור רוחני במזלות הרוחני', כן עד"ז יש מקור לחכ' האנושי' במזלות הרוחני' (... כמארז"ל מזל מחכים²¹ כו'. ..), והנה כמו שאין ערך למתיקות הגשמי לגבי מתיקות הרוחני שבמזל הרוחני הגם שנמשכת ממנה הוא ע"י ריבוי השתלשלות וצמצומי' רבים כו', כן אין ערך מחכ' האנושי' לחכ' הרוחני שבמזל הרוחני רק שנמשכת ממנה ע"י השתל' רבות, וכעד"ז גבוה מעל גבוה שומר²² כי המזלות מקבלים מבחי' האופנים²³ והאופנים מקבלים מבחי' י"ס דעשי'²⁴, נמצא שיש שרש לחכ' האנושית בבחי' ספי' החכ' שבעולם העשי' הרוחני' והיא מקבלת ממנה אך אעפ"כ אין ערוך מחכ' האנושית לחכ' האלקי' שבעולם העשי' אעפ"י שמקבלת ממנה כנ"ל, וכן עד"ז אין ערך מחכ' דעשי' לבחי' החכ' דיצירה ומחכ' דיצירה לגבי חכ' דבריאה וכן מחכ' דבריאה לחכ' דאצילות הריחוק הוא יותר לאין ערוך מהריחוק שמחכ' האנושי' לגבי חכ' דבריאה כו', אך גם החכ' דאצי' הוא מקור לבחי' חכ' שבכל העולמות דבי"ע והוא רק הארה בעלמא מעצמות חכמתו אבל חכמת התורה הוא חכמתו העצמי' ממש והיא נבדלת במעלה מכל בחי' חכ' שבעולמות דאבי"ע, והנה חכמתו העצמי' שהוא בחי' תורה שלמעלה ירדה למטה