אוצר החסידים פלח הרמון <h2>אמור</h2><h3>וספרתם לכם</h3>רנז

רנז

כאילו הוא יצא ממצרים²⁴ כו'. הנה מתחילה י"ל ענין קליפת מצרים כי הנה פרעה הוא מלך מצרים הוא מקור קליפת מצרים אמר לא ידעתי את הוי'²⁶ פי' הוי' הוא המהווה²⁷ כל ההשתלשלות כאחד שע"ז מורה שם הוי' הי' הוה ויהי' כא'²⁸ שזהו בחי' ההשתלשלות כמו שהמה בטלים וכלולים במקורם [כמבואר במ"א בענין כטיפה בים²⁹ כו'] והעיקר הוא יו"ד דשם הוי'³⁰ הכוללם יחד, וכיון שהמה בתכלית הביטול למקורם א"כ המה אין ואפס ממש עד שאפס בלעדו, ולכן אני הוי' לא שניתי³¹ שכמו שקודם שנברה"ע הי' לבדו ממש כן גם אחרי שנברה"ע הוא לבדו ממש להיות שאין כל ההשתלשלות תופס מקום כלל בעצמותו ית' ואי לזאת המחדש בטובו שצ"ל התחדשות בכל עת ורגע לצורך קיום ההשתלשלות כו' ומה שנראה עולם כמנהגו נוהג³² ע"פ הטבע זהו מצד שם אלקים המסתיר עד שנראה עולם ומלואו ליש ודבר נפרד כאלו מתנהג בעצמו בטבעו המסודר לו כמו שנברא בשימ"ב אבל באמת אינו כן רק כל פרט גילוי שפע ואיזה הנהגה פרטי' היא המשכה חדשה ממש ממקור כח הא"ס המהווה כל ההשתלשלות מאין ליש כו' וד"ל. וזהו מ"ש פרעה לא ידעתי את הוי' הגם שכבר ידע שיש בורא המהווה כל ההשתלשלות כי כבר אמר לו יוסף האלקים יענה את שלום פרעה³³ אבל בדמיונו הכוונה³⁴ הי' שכבר ברא ההשתלשלות בשימ"ב מאין ליש ועתה עזב ה' את הארץ³⁵ רק מתנהג כמנהגו ע"פ הטבע כו'. והיינו מצד ששרשו מבחי' שם אלקים המסתיר לכן לא הי' יכול להשיג אמיתית התהוות הנבראים מצד שם הוי' כנ"ל אבל באמת אפי' מה שהעולם נראה ליש שזהו מצד אלקים הוא ג"כ בטל במקורו וכמאמר³⁶ כולא קמי' כ"ח³⁷, כולא דייקא, והטעם לזה הוא כי באמת הוי' הוא האלקים³⁸ שבחי' ה"ג שהוא בחי' הצמצום דשם אלקים³⁹ נמשכים משם הוי' עצמו כהדין קמצא⁴⁰ דלבושי' מיני' ובי', וזהו להודיע לבני האדם גבורותיו⁴¹ וכבוד הדר מלכותו שבחי' המל' הנבנית מהגבורות⁴² הוא בחי' גבורותיו שמקורו הוא משם הוי' כו' וד"ל.

הערות

24. חייב אדם. . יצא ממצרים : ראה פסחים קטז, ב (במשנה). לעיל ע' נח הערה 257.
26. לא ידעתי את הוי' : שמות ה, ב. ראה גם לעיל ע' נה.
27. הוי' הוא המהווה : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תרכ"ב הערה 59.
28. שם הוי'. . כא' : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. הנסמן בתו"ח מקץ ריט, ד הערה 62.
29. בענין כטיפה בים : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קסד. סהמ"צ להצ"צ ע' צא ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלח ואילך.
30. והעיקר הוא יו"ד דשם הוי' : ראה גם אוה"ת תצוה כרך ח ע' ג'עט. סה"מ תרל"ח ע' כו ובהערה 247.
31. אני הוי' לא שניתי : מלאכי ג, ו.
32. עולם כמנהגו נוהג : ע"ז נד, ב.
33. האלקים יענה את שלום פרעה : מקץ מא, טז.
34. הכוונה : ב: הכוזב.
35. עזב ה' את הארץ : יחזקאל ח, יב. ט, ט.
36. וכמאמר : ב: כי.
37. כולא קמי' כ"ח : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה פ"א (ז, רע"א). מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
38. הוי' הוא האלקים : ואתחנן ד, לה. לט.
39. ה"ג שהוא בחי' הצמצום דשם אלקים : ראה לקו"ת להאריז"ל פ' נח ז, כ. ע"ח שער מ"ן ומ"ד של"ט, ד"א (מ"ק).
40. כהדין קמצא : ראה ב"ר פכ"א, ה. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשכא בהערה. סה"מ תרכ"ז ע' שנ ואילך. תרכ"ט ע' שעג ואילך.
41. להודיע לבני האדם גבורותיו : תהלים קמה, יב.
42. המל' הנבנית מהגבורות : ראה ע"ח שער תיקון הנוקבא של"ד, פ"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ריח. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רמד, א. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה וספרתם הה' על יד הערה 14 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.