ר

כריתות ומב"ד תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם²³ כו', ולהבין למה הוא כן²⁴.

ב) הנה איתא בת"ז (בהקדמה דף ד' סע"ב ודף ה' ע"א) שמי עם י"ה²⁵ שס"ה ל"ת זכרי עם ו"ה רמ"ח מ"ע²⁶. ולהבין זה מפני מה מ"ע שרשם בו"ה ומל"ת בי"ה. דהנה אנו רואים בנפש האדם שלעשות מ"ע אין מספיק שיעורר המוחין שלו רק צריך דוקא לעורר המדות, כאשר אנו רואים בחוש שכמה בני אדם שמכירים ויודעים בשכלם שראוי ונכון לעשות מ"ע וכן ללמוד ולהתפלל מ"מ כ"ז שאין לו חשק בלב לא יזדרז לעשות מצות וכן ללמוד ולהתפלל, וכמבואר בתניא שהלב חומרי וגשמי²⁷ וקרוב לאברי המעשה, והטעם ע"ז הוא מחמת שהשכל הוא ראשית הגילוי מן הנפש והוא עדיין קרוב למקור²⁸ ולכן הוא רחוק עדיין מאברי המעשה, ולכן ציור הגוף שהוא מכוון בדוגמת ציור הנפש הראש שבו משכן השכל הוא ממעל לאברי הגוף והלב משכנו בתוך הגוף, והשכל שבמוח נק' אור המאיר לעצמו, וביכלתו להשכיל השכלות שאינם שייכים כלל לזולת ולפועל, משא"כ המדות שבלב נק' אור המאיר לזולתו, ולכן לא יתכן גילוי מדה בלב אם לא שיתגלה ממנה איזה תנועה בפועל, ולכן כלי המוח הוא קר ולח, וכלי הלב הוא חם, ולכן גידי הדם שמן הלב ממשיכים חום הטבעי בכל האברים, וגידי המוח מצננים דוקא, וכן מי שהוא בעל מדות הוא איש נלבב ומחומם²⁹ אבל מי שהוא בעל מוחי' הוא מיושב ומצונן, וא"כ כדי לקיים מ"ע בזריזות שצריך לזה זירוז ותנועה קלה אין זה כ"א ע"י שיעורר מדות שבלב דוקא, כידוע שתנועת החי הוא מהחום הטבעי כדרך האש להתנענע, ולכן מי שמרובה בדמים הוא זריז, כמ"ש ע"פ והוא אדמוני כו' גבי דוד³⁰, ודבר זה ידוע שעשר כוחות שבנפש הם דוגמא לעשר ספירות³¹ עליונות שנשתלשלו מהם המרומזים בשם הוי'³², ולכן כשם שע"י מ"ע מעורר ו"ה שבנפשו כן למעלה ויעורר עי"ז בחי' ו"ה שהוא מדות עליונות (שהם מקור העולמות כמשי"ת) וע"ז אמר זכרי עם ו"ה רמ"ח מ"ע, אבל לענין מל"ת שאין שייך התפעלות וזריזות בדבר שאינו שייך כ"א בשב ואל תעשה, אדרבה שם העיקר צריך לעורר ולחזק את המוחין שיהי' מוח שליט על הלב³³, שאף שהלב שלו מלא התפעלות אל ההיפוך ר"ל ויצרו בוער כו' מ"מ צריך למשול ולהתאפק על רוח תאוותו ולצנן את רתיחת הדמים מהלב ע"י