קז

מעצמות הנפש והם מיוחדים במקורם בתכלית כדוגמת כחות הנפש הנ"ל, ואח"כ מבחי' ע"ס נמשך ג' לבושים המל', לבוש הפנימי' דמל' הוא כדוגמת אותיו' המחשבה נמשך ממנו נשמות דבריאה, לבוש האמצעי הוא כדוגמת הדיבור נמשך ממנו נשמות דיצירה, לבוש החיצון הוא כדוגמת כח המעשה נמשך ממנו נשמות דעשי', וע"ז נאמר לבושין תקינת לון²² דמינייהו פרחין נשמתין לב"נ, וזהו בראתיו יצרתיו אף עשיתיו²³ אף הפסיק הענין²⁴ כי היצירה עם הבריאה יש להם התחברות בגילוי כדוגמת המח' עם הדיבור אבל העשי' עם היצי' הגם שנמשך ממנו (כי אינו דומה המשל עם הנמשל [כי] במשל כח המעשה יכול למשוך בלא הדיבור משא"כ למעלה עולם העשי' נמשך מעולם היצירה כו') מ"מ נעלם אור היצי' לגמרי בבחי' עולם העשי' עד שאופן ההרגשה דנשמות ומלאכים דעשי' הוא מרחוק בבחי' הודאה בלבד, וזהו בהבראם בה' בראם²⁵ כדוגמת ג' קווי הה'²⁶ ששני הקווין באורך ורוחב מחוברים זב"ז ורגל הקצר הוא נפסק מן הה' כו' וד"ל. אך הנה אנו רואים בהשתלשלות עו"ע שטבע העלול להיות בטל בעילתו כמו הדיבור בטל לגבי המח' ואע"פ שמהות הדיבור אינו נמשך לגמרי מן המח' כי מהות הדיבור נמשך מהבל הלב [רק] צירופי האותיות נמשך מן המח' ומכ"ש למעלה שממל' דבריאה נמשך נשמות דבריאה ואח"כ נעשה כתר ליצירה היינו מקור מהות עולם היצירה וכן עד"ז מיצירה לעשי' וא"כ בוודאי כל עולם נכלל ובטל בתכלית בעולם העליון ממנו ומכ"ש שכל ג' עולמות המה בטלים בתכלית באין האלקי המהווה אותם וא"כ מאין יכול להיות גילוי הבריאה ליש בפ"ע שזהו בחי' חדוש הבריאה כו'.

אך הנה יובן בהקדם ענין יהי רקיע²⁷ בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים היינו בין מ"ע למ"ת שמ"ע המה מעל השמים, כי שמים²⁸ הוא תענוג אלקי הנמשך לנשמות בגה"ע דבריאה ומ"ע הוא המשכת השפע באצי' עצמו כמאמר ונהר יוצא מעדן דחכ"ע²⁹ ריש כל דרגין להשקות את הגן בחי' מל'³⁰ דאצי' סופא דכל דרגין³¹