קא

ואח"כ ע"י התהפכות הרצון לחסד ע"י הקרבן נתהפך הסברא זאת עצמה לזכות להיות כי יצר לבו רע בטבעו לכן אין להאשימו על כך וא"כ לא אוסיף כו', וזהו בחי' מים קודם שנגלדו בבחי' רקיע דניידי לכאן ולכאן ולכן מבחי' עצם השכל וההשגה יכול להיות מדידה אחרת לגמרי בשכל עצמו ועי"ז ממילא יתהפכו המדות שבלב וממילא יסתעפו צירופי אותיות חדשים בדבור לדבר באופן אחר, ועד"ד¹⁵ זאת הוא ג"כ במעשה הבנין שכאשר ירצה לשנות הציור לא יוכל להיות מבחי' המדות שבלב ולא מבחי' המדות שבשכל רק כשיתרומם הציור שכבר הוגבל לבחי' עצם השכל שהוא בבחי' התרחבות גדול ואינו מוגבל בכלי כנ"ל ושם אין מדידת הציור תופס מקום כלל אז יוכל להשתנות הציור באופן אחר עד שיתגלה במדות שבלב ומשם למעשה בפו"מ כו' וד"ל.

וככה יובן למשכיל למעלה בענין מקור חיות הנבראים שנמשך מבחי' צירופי אותיות מדת מלכותו¹⁶ ית' שנק' בשם דבר הוי' או כח הפועל אלקי (כענין אף ידי יסדה ארץ¹⁷ כו') ששורש מקור האמיתי שלהם הוא מבחי' מדת חסדו של הקב"ה כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה¹⁸ ששם נמדדו בהעלם כל פרטי חיות הנבראי' שנמשכו אח"כ בגילוי ע"י דבר הוי' וכח הפועל, ושורש היותר ראשון של המדידה הוא בבחי' המדות דחו"ב (שכ"ז נק' בחי' מוחין דקטנות בחי' מוחי' השייכי' להשתל' כו'), אך מבחי' ג"ר דחו"ב הבלתי מוגבלים בכלים כלל וזהו בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא מבין¹⁹ כו' משם יכול להיות התהפכות המדות מגבו' לחסד עד שיתגלה השינוי בצירופי אותיות שנבראו בהם שו"א בפו"מ (וביאור הדברים בדרך קצרה הנה ידוע דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו²⁰ כי גדול הוי' בבחי' א"ס רק מצד שעלה ברצונו להיות עולמות מוגבלים במקום ומספר לזאת השפיל וצמצם א"ע להתלבש בבחי' החסד שהוא ענין הגילוי לזולתו דווקא ולכן אנו רואים טבע מדת החסד שנמשך מצד השפלות דוקא שאינו צריך לעצמו כלום כמו אברהם שאמר אנכי עפר ואפר²¹ לכן עביד טיבו יתירא²² עם כל ברייתא כו'). וזהו במקום גדולתו שהוא מדת החסד שם בפנימיותם אתה מוצא ענוותנותו שהוא ענין השפלת וירידת מעצמותו בד"כ ומזה נמשך אח"כ בפרט בדבר הוי' מקור המחי' כל העולמות בפו"מ שהוא מדת מלכותו ית', נמצא שמדידה אמיתית של כל פרטי הנבראים כמו עיגולי השמים וכדומה הוא בבחי' מדת החסד כנ"ל, אך מדידת אופן ההשפלה להתלבש במדת החסד (שהי' יכול להיות בריבוי אופנים מצד עצם כח הא"ס) בא ע"פ קו