ל

ע"ד העבודה בנפש כאשר מביא בחי' הראי' דחכ' שבנפשו בהרחבה והשגה בטוב טעם יותר ולא בדרך קצרה בלבד ונק' טיבול וזהו בחי' יחוד חו"ב שבנפש, להיות כי כאשר ההתבוננו' היא בבחי' חיצוני' האותיו' בלבד אעפ"י שעומק ההשכלה ישנה אצלו בבחי' ראי' מרחוק לא נק' עדיין בחי' יחוד חו"ב רק כשיעמיק דעתו ומעיין היטיב בהרחבת ההשגה בכל פרטי' עד שמרגיש עומקו תמצית ההשגה שעי"ז ממילא מאיר אור עצם ההשכלה ג"כ בכל פרט [כידוע דעומק המשיג דבינה נק' שער הנו"ן כתר דבינה דבי' עייל שביל דקיק¹⁵ שהוא ענין יסו"א גילוי עצם ההשכלה הנק' ברק המבריק¹⁶ כו' שהוא המייחד לבחי' חו"ב]. וזהו בחי' יחוד חו"ב הנק' יחו"ע בנפש שהו"ע יחוד אלקות ממש בשכל ומח', ואח"כ נולד מזה ההתפעלו' במדות שבלב בבחי' גדלו' המוחין היינו שההתפעלו' הוא מעצם ההשגה ואינה נבדלת ממנה עד שיכול לדבר דברי תו' ותפלה בקול רם ואינו מבלבל כלל לעומק ההשגה כענין קול מעורר הכוונה¹⁷ [ע' בביאור שמח תשמח, בביאור ע"כ יעזוב¹⁸ כו'], וזהו נק' טיבול שני שהוא ענין הרגשת טוב טעם ענין האלקי במדות שבלב ודיבור וענין יחוד המדות ודיבור נק' יחו"ת בנפש. וזהו שבכל הלילות הוא הסתר גמור עד שאין אור האלקי מאיר אפי' במוח ההשגה רק עצם נקודת יהדותו מאיר קצת בבחי' ראי' מרחוק מצד כח מה שבנפשו שהוא בחי' נקודה בהעדר ההתפשטו' לגמרי רק בבחי' חיצוני' האמונה בלבד כנ"ל בענין השינה, ובלילה הזה האיר כ"כ האור בכללו' ההשתלשלות דיחו"ע ויחו"ת למעלה שהוא בחי' יחוד אוא"ס בע"ס דאצי' שמקבלי' מבחי' יחוד דאו"א, וגם בבי"ע שמקבלי' מבחי' זו"נ דאצי' שהוא ענין יחוד מדות ודיבור עד שהאיר למטה בעשי' גשמי' כמו למע' ממש [מעין לע"ל שיהי' הוי' א' ב"פ י"ה¹⁹ ]. ולכן נשתנו כל המדריגות דיעקב וישראל שיהי' מאיר בנפש ג"כ טוב טעם ענין האלקי במוח ולב ודיבור בהשוואה כנ"ל, וזהו ענין טיבול שני פעמים שהוא ענין ב' יחודים, יחו"ע ויחו"ת בהשתל' למעלה ובנפש ג"כ כו' וד"ל.