ג

בנה"ב שתוכל לעלות בתפילה כו', וזהו תיכף לגאולה תפילה כו'. והנה כן הוא בקבלת שבת שאנו אומרים לכה דודי לקראת כלה, היינו ג"כ המשכה מלמעלה מבחי' דודי ליתן כח ועוז בבחי' כלה שתוכל לעלות בעליות העולמות דשבת כו'.

ומעתה יובן ענין ברכת חתנים כי הנה חתן וכלה הוא ג"כ בחי' אדם ובהמה בחי' מ"ה וב"ן, ועלי' רוח הבהמה בחי' ב"ן להתכלל ולהתייחד בבחי' רוח האדם בחי' מ"ה נק' בחי' כלה מלשון כלתה נפשי³⁷ כו' והיינו עלי' עולם ושנה בבחי' נפש ואח"כ עלי' בחי' נפש שהוא נפש הבהמה להתכלל באדם נק' כלה, אך אינה ראוי' ליחוד זה רק כשיומשך בה כח ועוז מתחלה שתוכל לעלות כו', וזהו ברכת חתנים שהחתן מברך וממשיך בה כח ועוז בכל ז"ס³⁸ שתוכל לעלות ואז נק' אלישבע משא"כ מתחלה נק' בת שבע³⁹ כו' וד"ל. והנה כן הוא עד"ז בתפילה מברכין שבע ברכות כו' ג' בשחר וד' בערב⁴⁰ להמשיך בבחי' המל' שתוכל להתייחד ועיקר היחוד הוא בערבית ולכן ברכה שביעי' השכי' אבינו לשלום, וישכב במקום ההוא⁴¹ יש כ"ב⁴² דמעייל בה כ"ב אתוון כו'. אך באמת ברכות הנמשכי' לכלה הוא ממקום יותר גבוה מן החתן והחתן אינו אלא מעבר לזה, ומקור הברכות הוא פנים חדשות שהוא בחי' פנימי' המוחין למעלה מהתחלקות חסד וגבורה שמשם הי' שורש נשמת ר"מ לכן הי' אומר על טמא טהור ומראה לו פנים⁴³ כו' וכאשר מתלבשים המוחין בבחי' חתן דכר נק' פנים וכשמתלבשים בבחי' המל' הוא בחי' נוק' נק' חדשים⁴⁴ לשון נוק', ונמצא שדכר ונוק' כלולים כחדא כענין נפתלי אילה כו' הנותן⁴⁵ כו'. והנה עד"ז הוא ברכת כהנים כו' שיש להם כח לברך בחי' המל' ליתן בה כח ועוז כו' והוא ע"ד ברכת חתנים והוא כמבואר בזוהר ע"פ נשמת כל חי תברך את שמך דפרחא מחי העולמים⁴⁶ לכן אית לה רשות לברכא להאי אתר כו', וכל הברכות האלו הם מלמעלה למטה אך ברכת הדיוט הוא מלמטה למעלה כו'. והנה זהו ברכת חתנים בעשרה כי עיקר החתן הוא הת"ת⁴⁷ אך באמת כל הע"ס נק' חתנים ונכללים בת"ת בעת הברכה ואז הוא ממשיך כח ועוז בבחי' כלה ולכן בעשרה דווקא שאז נכללים מכל הי"ס אז יש לו כח לברך את המל' כענין נשמת כל חי הנ"ל כו' וד"ל.