תקנ

השופע אין בבי"ע כו' וד"ל]. והיחוד דחו"ב הוא בחי' יחוד תמידי¹⁴ שתמיד שופע השפע מבחי' חכמה לבינה והוא כדוגמת המעיין השופע בנהר בתמידות והיינו להיות שהחכמה מקבל מבחי' הכתר, שהוא בחי' א"ס [והוא כדוגמת התהום כו']. לכן מתחדש השפע בבחי' החכמה בתמידות. ומן החכמה לבינה. ואח"כ נמשך השפע בבחי' הוי"ו דש' הוי' שהוא בחי' המדות דאצי' ומשם נמשך בבחי' המל' הנק' ה' אחרונה דש' הוי' ומשם מתחדשת השפע מאין ליש בנבראים. וזהו ענין המחדש בטובו¹⁵ בכי"ו תמיד מע"ב וכמבואר בכהאריז"ל שחידוש מע"ב בכל עת ורגע הוא מצד שמתחדש השפע במקורו בכל עת שפע חדשה שהוא בחי' יחוד או"א אשר יחודם תמידי לצורך קיום חיות העולמות כו' וזהו טעם א' שבחי' שם הוי' נק' מקומ"ח שהשפע הנובע מחכ' לבינה נק' מים חיים שזהו מבחי' היו"ד לבחי' ה' ושפע זאת נובע מבחי' המקור שהוא בחי' הכתר הנרמז בקוש"י¹⁶ דשם הוי' כו' וד"ל. ולכן תרג' יונתן ע"פ אותי עזבו מקומ"ח¹⁷, ית¹⁸ פולחני שבקו די בדילי' אנא מייתי עליהון יקרא כמבוע דמיין דלא פסקי¹⁹ מוהי²⁰. ונמצא שמה שנק' מיים חיים הוא ע"ש תמידית הנביעה שנובע בתמידית בכל עת שפע חדשה כו'. ולכן המקור השופע השפעה זאת [שהוא בחי' אא"ס שבכתר] נק' מקור מ"ח כו'.

והטעם הב' שדימה שם הוי' למקור מים חיים היינו שהוא מקור מים חיים הנובעים מלמטלמ"ע כי הנה אנו רואים שהנחלים הולכים אל הים, וקודם שהם נופלים אל הים הם ראויים לשתי' ואחר שהם מתערבים בים הם בלתי ראויים לשתי' כי מי הים מלוחים ואח"כ הם שבים ללכת [ויש בזה ב' דיעות²¹ הא' שהולכים מן הים מתחת לארץ ועולים מתתא לעילא דרך כדור הארץ עד שהם²² נובעים למעלה והולכים ע"פ הארץ וע"י הליכתם דרך כדור הארץ נמתקו ונעשים ראויים לשתי'. ודיעה הב' שהמים הולכים עד הנהר היוצא מעדן ומשם הם שבים דרך נהר פרת ונהר פרת מקלח תחת הקרקע ועולה מלמטלמ"ע דרך כדור הארץ, וע"י כל הנחלים עולים מתתא לעילא וחוזרים ונובעים ע"פ הארץ, ויהי' איך שיהי' לב' הדיעות הם מתעלמים בכדור הארץ ונובעים ע"פ הארץ ואז נעשים ראויים לשתי' כמקדם כו'] ע"פ הקרקע ואז נעשים ראויים לשתי' כמקדם, נמצא שיש בהם גילוי והעלם וגילוי שמתחלה בעת שהולכין מן הנהר היוצא מעדן כו' הם בחי' גילוי ואח"כ כשמתערבים בים הם מתעלמים בבחי' העלם, ואח"כ ע"י שמתעלמים בכדור הארץ הם נגלים כבתחילה בנחלים ע"י המעיינות ולכן נק' מים חיים ע"ש גילויים מן ההעלם, והמקור