תקמא

כלא חשיב¹⁵, ולכן נאמר אני הוי' לא שניתי¹⁶ שאין שום שינוי כלל בעצמות שם הוי' שכמו שקודם שנברא העולם הי' הוא לבדו ואין שני לו כן עתה הוא ג"כ כן להיות שכל העולמות בטל במציאות לפניו ית' ולכן נאמר כאן אתה בה"א שהוא בחי' דכר שהוא בחי' יחו"ע כו', אך אח"כ א' אתה עשית כו' בלא ה' שהוא בחי' נוק' שזהו בחי' מלכותך מלכות כל עולמים¹⁷ שהוא בחי' מל' דאצי' שנעשה מקור לג' עולמות בי"ע, ולכן הזכיר כאן ג' מדריגות שאתה עשית כו', הא' השמים ושמי השמים שהוא בחי' עולם הבריאה והימים וכל אשר בהם הוא עולם היצי' ועשי' והארץ הוא עולם העשי' הגשמי, וכ"ז אתה עשית שהוא בחי' המל' דאצי' מקור כח הפועלם מאין ליש כו'.

והנה ביאור ענין ג' מדריגות אלו שנבראים¹⁸, הנה כתי' יהי רקיע¹⁹ בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ומבשרי אחזה²⁰ כמו למטה באדם חצר הכבד הוא מבדיל בין אברי הנשימה והשכל לאברי המזון, כמו הלב והמוח המה כלים לשכל ומדות והריאה והקנה ומוצאות הפה המה כלים לקול ודיבור שכ"ז הוא המשכה רוחני' משא"כ אברי המזון כמו הקרביים ובני מעיים המה כלים לחיות גשמי עד שיוכל להיות שורה בהם גם פסולת שהוא היפוך החיות, כן למעלה יש בחי' מים עליונים שממעל לרקיע המבדיל שהו"ע שמים ושמי השמים כי מים מצמיחים כל מיני תענוג²¹ וכן הוא בחי' האור אלקי המאיר בעולם הבריאה [שנמשך מבחי' בינה דאצי' כמאמר אימא עילאה מקננא בכורסייא²² כו'] הוא מצמיח תענוג רוחני ועונג אלקי שמובדל מבחי' פסולת לגמרי והו"ע תענוג הנשמות שנהנין מזיו השכינה²³ שהוא תענוג לאין קץ אשר כל יסורי עוה"ז כדאי לסבול ואפי' יסורי גיהינם שהם יסורי רוחני' כדאים לסבול בכדי לקבל אח"כ תענוג שבגעה"ע וכמאמר מוטב דלדייני'²⁴ ולית' לעלמא דאתי, וכיון שהוא תענוג לאין קץ מוכרח לומר שהוא מובדל לגמרי מבחי' יש המתאר ומגביל כו', וכן אפי' המלאכים דבריאה הנק' שרפים²⁵ ביטולם הוא לאור האלקי הקדוש ומובדל מהם ורק הארה בעלמא מאיר בהם להחיותם, ולהיות שהמה משיגים בהשגה גמורה איך שהוא קדוש ומובדל כו' לכן ביטולם הוא בתכלית בלי שום תערובות יש, וזהו שרפים עומדים ממעל לו²⁶ וכדוגמת אדם המשיג איזה