תקלב

צדיקים כתיב מקדש ה' כוננו ידיך¹⁵ ב' ידים, ומבוא' הקושי' דהלא גם מעשה שמים וארץ הוא ע"י ב' ידים יד ימין ויד שמאל כנ"ל, וכמבו' בכתוב אף ידי כו' שהוא יד שמאל וימיני טפחה כו'. אך התירוץ הוא דבמעשה שו"א כל יד מאירה בפ"ע ופועלת פעולתה משא"כ במעשה צדיקים מתייחדים שני הידים כא' שמוכרח להיות מכח הנעלה משניהם והיינו ע"י התורה שהוא בחי' ברית הלשון ששרשה בדעת הכולל חו"ג¹⁶ ועכ"ל¹⁷ ששרש הדעת הוא למעלה מהשפעת קוין והיינו כמבואר בס"י וברית יחיד¹⁸ מכוון באמצע ששרש המחבר הנק' ברית הוא בבחי' יחיד שלמעלה מאחד¹⁹ שהוא בחי' חד ולא בחושבן²⁰ י"ס דאצי' כלל, ולכן גדולים מעשה צדיקים שהו"ע התורה הנק' מקדש ה' שמאיר בו כח יותר עליון לכלול ב' הידים כא' כו' וד"ל. וזהו בריתי יומם ולילה שהוא בחי' דעת הכולל חו"ג שנק' יום ולילה²¹ כו'. ועוד יש לפרש בפי' בריתי שהוא בחי' ברית המעור והיינו כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו, כי הנה כתיב והארץ הדום רגלי²² שבחי' רגל הוא הארה והשפעה הנמשכת מאצי' לבי"ע ע"י בחי' המל' דייקא, מלכותך מלכות כל עולמים²³ [וכידוע בכתבי האריז"ל דמנה"י דז"א נמשך בחי' מוחין במל'²⁴ כו']. והנה המשכה זאת להמשיך מאצי' לבי"ע הוא ע"י המצות דייקא כידוע דרמ"ח פיקודין הוא רמ"ח אברים דמלכא²⁵ שהוא תוס' אורות בבחי' החיצוני' הכלים דאצי' שעל ידם נמשך האור בבי"ע וכמשל האבר המגלה חיות הנפש לחוץ דייקא כו', משא"כ ע"י התורה הגם שמתגלה תוס' אורות מ"מ הוא רק להוסיף אורות באצי' והיינו לחבר מדת יום ולילה שבאצי' עצמו שהוא בחי' מל' דאצי' מקור הנבראים בלבד כו'.

והנה כח זה גופא להמשיך בחי' המצות דאצי' שהם בחי' כלים דאצי' שיאירו למטה בנשמות במצות הגשמי' עד שעל ידם יאיר האור למטה בעשי' גשמי' הוא ע"י ישראל דייקא שיש להם מצות מילה שהוא בחי' יסוד וכח היסוד הוא לחבר אצי' ובי"ע והיינו שיומשך האור למטה כמו למעלה [ונק' ג"כ ברית יחיד מצד שהוא עולה עד פנימי' הכתר²⁶ כידוע] וכמשל ברית הממשיך כח רוחני מכל האברים להוליד בדומה לו בגשמי' כנ"ל בתו'. וזהו"ע שלש²⁷ רגלים תחוג כו' כי