תג
והנה הרמב"ן תי'12 דלקדשו הוא כמו שאמ' ביובל וקדשתם את שנת החמישים שנה13 אע"פ שהוא מקודש מעצמו צריך ראש ב"ד לאמר בתחלת השנה מקודש השנה14, כן בשבת צריכים לקדש אותו בכניסתו והיינו על היין15 כו', אך אכתי קשה למה צריך לקדשו על היין כיון שהוא מעצמו מקודש כו'. אך הענין יובן בהקדם ענין השבת שנא' בו וביום השביעי שבת וינפש16 שזה"ע המנוחה מן היגיעה17 ולכאורה איך שייך מנוחה למע' דבשלמא באדה"ת שעושה בידיו וכוחו מוגבל שייך בו יגיעה שהוא אפיסת הכח מצד הגבלתו משא"כ למע' במאמרו ברא הכל ועוד דכתי' לא ייעף ולא ייגע18 כו' כי כחו בלתי מוגבל ולא שייך בו אפיסה שהו"ע היגיעה א"כ מהו ענין המנוחה מן היגיעה כו'. אך הענין דזהו דוגמא בלבד להמנוחה שבאדה"ת שכמו שבאדה"ת כאשר בונה בנין או עושה כלי אזי כל כחות נפשו מלובשים בעסק המלאכה וכאשר גומר את מלאכתו אזי נפשטים כל כחות נפשו ועולים לעצמות נפשו, כך למע' ענין השביתה הוא בחי' העלי' מן הירידה כו'.
וביאור ענין הירידה והעלי' שאחרי', הנה כתיב כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ומבואר בזהר19 דזהו בחי' המדות דאצי' שנק' ששת ימים דבהון עביד קוב"ה שו"א כו'. והנה גם בחי' המוחין דחו"ב נמשכים במדות לצורך השתל' העולמות היינו למדוד איכות שפע המדות איך יומשך בכל עולם ובכל נברא בפרט הן לצורך התהוות היש שלו הן לצורך חיותו שהוא בחי' הביטול שלו וזהו בראשת ברא בחוכמתא ברא20 כו' כי כל בחי' מדה ושיעור להגביל ולצמצם צ"ל ע"פ קו המדה דחכ', אך בחי' המדות עם המוחין שבהם נמשכים מעצמות חו"ב עילאין [... הנק' בכהאריז"ל בשם או"א עילאין21 כו'. ..] ע"י צמצום שעצמות אור
הערות
- 12. הרמב"ן תי' : יתרו שם.
- 13. וקדשתם את שנת החמישים שנה : בהר כה, י.
- 14. אע"פ שהוא. . מקודש השנה : ועד"ז הוא לקמן ריש פיסקא והנה ביובל. ברמב"ן: שהי' טעון קדוש בב"ד לומר ביובל מקודש מקודש. וראה אוה"ת בהר כרך ד כאן ע' א'קלז ובהנסמן בריש המאמר שם. סה"מ עטר"ת ע' תז ואילך. ש"ת ע' 82 ואילך. אנציק' תלמודית חכ"ב מערכת יובל ע' קלג ואילך־ ע' קמ ואילך ובהנסמן במקומות הנ"ל.
- 15. בשבת צריכים לקדש. . על היין : ראה רמב"ן שם. אוה"ת־ סה"מ עטר"ת־ ש"ת שבהערה שלפנ"ז. תו"ח בא ח"א קכ, ג ובהערה 295.
- 16. וביום השביעי שבת וינפש : חיבור שני כתובים, בראשית ב, ג. תשא לא, יז [ראה גם לעיל ע' רמב. ס"ע שנג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשסה. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רט, ד הערה 12. סה"מ תרכ"ז ע' עד].
- 17. המנוחה מן היגיעה : ראה גם לעיל ס"ע רמב ואילך ובהערה 12.
- 18. לא ייעף ולא ייגע : ישעי' מ, כח. ראה גם תו"ח בשלח ח"א ריח, סע"ד ואילך ובהערה 471. תצוה ח"ב שכה, ד.
- 19. כי ששת ימים עשה. . ומבואר בזהר : תשא לא, יז. ראה זהר ויחי רמז, א. אמור צד, רע"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רז ואילך. וש"נ.
- 20. בראשית ברא בחוכמתא ברא : בראשית א, א ובתרגום ירושלמי שם. כ"ה בכ"מ בדא"ח ובתרגום שם: בחוכמא — סה"מ מלוקט ג ע' קסד.
- 21. או"א עילאין : ראה ע"ח שער הזווגים שט"ו, פ"א (מ"ב). פ"ד. מבו"ש ש"ד ח"ב פ"ז. רמ"ז לזהר אמור צט, א ד"ה וכד אתער (פד, רע"ב). לזהר קרח קעז, ב ד"ה אבל כהני (קלט, ב). מאו"א מערכת חוקקי אות נ"ב. לעיל ע' קכג. ע' קכט. לקמן בהביאור פיסקא והנה ראשית. מאמר ד"ה והתהלכתי תרט"ו על יד הערה 101. פלח הרמון וארא ע' סב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.