שצג

קיבול השכר דלעתיד שיהי' לנשמות שבגופי' דווקא וא"כ יהי' הגילוי למטה וא"כ למה נק' בשם עלי' כו'.

והנה מתחלה י"ל שרש הנשמה מה היא ואח"כ יובן ענין הירידה מה היא והעלי' המתהווה מן הירידה ההוא¹⁶ כו'. והנה ההפרש בין שרש הנשמות לשרש המלאכים¹⁷ ושרש כל העולמות הוא ששרש כל העולמות הוא מבחי' דיבור כמאמר בדבר הוי' שמים נעשו¹⁸ וברוח פיו כו' שזהו ענין עשרה מאמרות מקור כל הנבראים כמבו' בלק"א¹⁹ ע"י חילופי' ותמורו' דרל"א שערים²⁰ כו' וכן אפי' מלאכים עליונים ג"כ נתהוו מבחי' מאמרות וכמארז"ל ע"פ ועוף יעופף²¹ ועוף²² זה מיכאל יעופף זה גבריאל כו' אבל שרש הנשמות הוא מבחי' מח' שלמעלה הרבה מבחי' דיבור וכמאמר ישראל עלה במח'²³ כו'. והנה אנו רואים למטה ההפרש בין מח' לדיבור שמח' הוא נק' בחי'²⁴ לבוש הפנימי ודיבור נק' לבוש החיצון, ויובן ע"ד דוגמא לבוש הפנימי הסמוך לגופו בגשמיו' אע"פ שיכול לפושטו מ"מ הוא לבוש בו תמיד משא"כ לבוש החיצון אינו לובשו רק בצאתו לשוק כ"ה לבוש המח' אע"פ שהוא רק לבוש שפושטו ולובשו כי יכול להלביש שכלו באותיות מח' ואח"כ לפשוט מאותיו' אלו ולהלבישו באותיות אחרות כו' מ"מ הוא לבוש עצמי היינו שכשצריך נפשו להתגלות בעצמו בחומר המוח והלב הגילוי הוא ע"י אותיות המח' כמו גילוי השכל בכלי מוחו לעצמו ממקור השכל שכלול בנפש הוא ע"י אותיות המח' וכן גילוי התשוקה בלב הוא ג"כ ע"י הרהור הלב ונמצא שאותיות המחשבה המה לבוש פנימי שמתגלה בהם לעצמו ולא לזולתו, ועוד שהוא לבוש בהם תמיד פי' שהוא נצחי²⁵ שאין אדם יכול להיות בלי מח'²⁶ אע"פ שבכל רגע פושט ממח' זו ומתלבש במח' אחרת מ"מ הוא מלובש בכח מחשבתו תמיד שבלא מח' א"א לו להיות אפי' רגע א' משא"כ לבוש הדיבור שאינו לבוש עצמי כי אינו צריך אותם להתגלות ע"י לעצמו רק לזולתו הוא מתגלה ע"י אותיות הדיבור וגם אינו נצחי כנצחי' הנפש כי יכול להיות שלא ידבר כלל כשלא ירצה לדבר כו', ועד"ז הנמשל למעלה ההפרש בין נשמות לעולמות ומלאכים כי כל העולמות ומלאכים בבחי' דבר הוי' שהוא כח נבדל מן העצמות להיותו בא ע"י הסתר והעלם עצמו' האור עד שלא נגלה רק הארה בעלמא כמ"ש כי נשגב כו' הודו על ארץ²⁷ כו' ונמצא ששרשם בבחי' מקום