אוצר החסידים פלח הרמון <h2>בהר</h2><h3>כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ</h3>שפג

שפג

כו'. ילה"ק ענין המשנה בעש"מ נברא העולם¹⁸ והלא במאמר א' יכול להבראות אלא להפרע כו' וליתן שכר טוב לצדיקים כו' ויש בזה שני פירושים¹⁹ הא' דמאמר א' הוא גבוה מעשרה מאמרות²⁰ דהנה העשרה מאמרות הוא בחי' דבר ה' שהם צירו"א²¹ שנבראו בהם שמו"א שיש בהם ריבוי צירופים לאין שיעור שמזה נמשך ריבוי התחלקות הנבראים לאין שיעור כי אעפ"י שאין בתו' רק עשרה מאמרות מ"מ העשרה מאמרות מתחלפים בחילופי' ותמורות רבות ע"י האלפ"א בית"א דאלב"ם [שיש בהם רל"א שערים פנים ורל"א שערים אחור כמבואר בעמק המלך²² כו'] וכל חילוף הוא²³ מורה על ירידת האור והתעלמותו ע"ד ועד בחילופי אתוון אחד²⁴ כו' ולכן נמשך ריבוי הנבראים לאין שיעור כו', אך מאמר א' הוא במח' הכולל לכל המאמרות כידוע שהמח' תוכל לסקור ריבוי צירופים הנאמרים וסקירה²⁵ א' ולכן אותיות שבמח' נק' אתוון רברבין כי ענין הגדולה ברוחניות הוא שהוא כולל יותר, ולכן בשבת אומרים אל²⁶ אדון²⁷ ובחול אומרים אל ברוך כו' כי הנה בחול העולמות מקבלים חיותם מבחי' צירו"א הדיבור לכן החיות שבהם מצומצם יותר אך בשבת נעשה עליות העולמות מצד עליות הדיבור למקורו כו'. וא"כ קשה מאין העולמות מקבלים חיותם והי' צריך שיחזרו לאין ואפס כו'. אך באמת שבשבת מאירים אותיות המח'²⁸ לכן מקבלים אז חיות ואור יותר גדול דהיינו מבחי' אותיות המח' ולכן נק' עליות העולמות מצד שמתעלים לקבל חיות יותר נעלה מבימות החול כו'. וזהו הטעם שאומרים בשבת אל אדון כו' שנעשה ונמשך מכל אות דכ"ב אותיות פסוק שלם בכמה תיבות מצד שאז מאירים אותיות המח' הכוללי' בעצמם יותר משא"כ בימות החול שאינם מאירים רק אותיות הדיבור לכן אומרים אל ברוך כו' שמכל אות נעשה ונמשך רק תיבה אחת בלבד כו'. וזה"ע מאמר א' שהוא בחי' המח' הכוללת לכל ריבוי פרטי המאמרות והצירופי' והחילופי' המתהווים מהם בדיבור שכולם נכללים בבחי' ביטול במח' א' וכמא' במח' א' נבראו כל העולמות²⁹ כו', והנה בחי' מאמר א' הוא ג"כ ענין המאמ' דבראשית³⁰ כי בראשית ת"י בחוכמתא³¹ והיינו ענין החכ"ע שהוא בחי' מח' א' ובה נכללו כל פרטי הנבראי' בבחי' העלם וביטול כו'. וזהו"ע את השמים ואת הארץ הנזכר במאמר דבראשית כי

הערות

18. בעש"מ נברא העולם : ראה אבות רפ"ה.
19. שני פירושים : פי' הב' לקמן בפיסקא ומעתה יובן.
20. דמאמר א' הוא גבוה מעשרה מאמרות : ראה פרדס שער טעם האצילות ש"ב, פ"ו. מד"ש שבהערה 30. רמ"ז תולדות קלה, א. אוה"ת חנוכה ח"ב ע' שכט. ויקהל ע' ב'צט. ישעי' כרך ב ע' תתמ ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפג ואילך. סה"מ תרנ"ט ס"ע קמב ואילך. תש"ד ע' 67 ואילך. וראה גם בסמוך בהערה 30. ולהעיר מפרדס שבהערה 40.
21. צירו"א : צירופי אותיות.
22. רל"א שערים. . בעמק [ג: בס' עמק] המלך : שער שעשועי המלך ש"א, פ"ה. ראה לקמן מאמר ד"ה את שבתותי תקצ"ח הערה 20.
23. הוא : ג: ליתא.
24. ועד. . אחד : ראה זהר תרומה קלד, א. מאמר ד"ה זה במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכד. וש"נ.
25. וסקירה : ג: בדיבור בסקירה.
26. אתוון רברבין. . אל אדון : ראה זהר תרומה קלב, א. לקו"ת ויקרא יז, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרסט. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתב ואילך.
27. בשבת אומרים אל אדון [ג ניתוסף: כו']: בברכת יוצר.
28. בחול העולמות. . בשבת. . המח' : ראה לקו"ת ש"ש סו, ג. ביאוה"ז שם ע' תתג.
29. במח' א' נבראו כל העולמות : ראה זהר שמות כ, א. שם תוספות רעו, סע"ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תלג. וש"נ.
30. מאמר א'. . המאמ' דבראשית : ראה אוה"ת בהר כאן ע' תתעח: כן פי' במד"ש ד"צ סע"א [אבות רפ"ה ד"ה ואפשר עוד לפרש]. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תעז. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פא, ג והערה 634.
31. בראשית ת"י בחוכמתא : בראשית א, א. כ"ה בכ"מ בדא"ח ובתרגום שם: בחוכמא — סה"מ מלוקט ג ע' קסד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.