רנו

לכן נק' א"ס ע"ש שא"ס להתפשטותו לכן אין ערך לע"ס אלו¹⁵ כדוגמת איברי הגוף לגבי עצמות הנפש ויותר מכן לאין קץ כו', ולכן נק' בשם גופין לגבי עצמי' המאציל בלבד אבל מ"מ אין ערוך ליש הנברא אליהם כי המה בחי' אלקות כנ"ל.

אך א"כ הוה אמינא כמו שהגוף הוא מסתיר על אור וחיות הנפש הפשוט בתכלית עד שאינו מתגלה בו רק בחי' חכ' וחסד כנ"ל א"כ גם ע"ס המה בחי' מסתירים על בחי' עצמי' אוא"ס הפשוט בתכלית ולז"א ע"ס¹⁶ שהמה כדוגמת אבן הספיר שאע"פ שהוא בחי' דומם נבדל מאור השמש אעפ"כ הוא מגלה אור השמש כמ"ש¹⁷ ואינו מסתיר כלל עליו ואדרבה יש בו יתרון בזה שפועל מזיגה באור השמש שיוכל להתקבל במקבל [ובלא"ה הי' מזיק לעין הרואה כו'], כן למעלה בבחי' ע"ס נאמר בזוהר איהו וחיוהי וגרמוהי¹⁸ שבחי' עצם אוא"ס הפשוט הנק' איהו מתייחד בגרמוהי שהוא בחי' הכלים דאצי' עד שהוא מתגלה על ידם כמו כשמתגלה חכ' בבי"ע בשרפים האומרים קדוש¹⁹ מצד השגתם וכן בנשמות הנה השגתם אינו בחי' יש רק שמשיגים איכות ביטול מציאותם למקורם הראשון שבראשונים שהוא בחי' עצמות אוא"ס הפשוט בתכלית, רק אדרבה זהו פעולת הכלים דע"ס דאצי' לעשות מזיגה כבי' בעצמות אוא"ס הפשוט שיוכל לבוא להיות נמשך בהשגה והתפעלות הנברא, היינו שהנברא ירגיש ביטול מציאותו לגבי א"ס זהו גילוי אור הא"ס כו' וד"ל [אך הכח הזה שיש בכלים הוא גופא כח הא"ס שכל יכול להגביל א"ע ולבוא בבחי' גילוי בהגבלה זאת כו' וד"ל]. ועז"א וספרתם לכם שיהי' כחות הנפש שבנש"י שבגופים אפי' מנפשם הטבעי' יהי' בדוגמת ספירות העליונות שיתגלה בהם ועל ידם אוא"ס הפשוט בתכלית בלי שום הסתר כלל אפי' לאיברי הגוף הגשמי [... וכמאמר בקרבך קדוש²⁰ כו', וכל קרבי את שם קדשו²¹ כו']. אך עדיין אין זה פנימי' הכוונה רק שזיכוך זה הוא הכנה בלבד להתגלות מ"ת כמשי"ת וד"ל.

והנה להבין ביאור ענין הספי' ואיך שהוא הכנה למ"ת ילה"ק ענין קול דודי כו' מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות²², דילוג הוא ברגל א' שזהו בחי' יצי"מ בחי' רצוא בלבד וקפיצה בב' רגלים²³ שזהו בחי' השוב דמ"ת, וכאשר צ"ל מבחי' הרצוא דיצי"מ בחי' השוב דמ"ת א"א להיות כ"א ע"י אמצעות הספירה כמשי"ת. והנה להבין ענין יצי"מ, ואיך שבכל יום יש יצי"מ כמאמר חייב אדם לראות א"ע²⁵