אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>אחרי</h2><h3>מנין שקושרין לשון של זהורית</h3>קצט

קצט

לבנים כשלג רק כצמר שנמוך במראה הלבנונית מן השלג כדתנן במראות נגעים בהרת עזה כשלג¹¹ כו' שאת כצמר לבן כו', ולהיפוך אפשר לפרש למעליותא שמה שאמר כצמר יהיו קאי על מדריגת התשובה שצ"ל בעומק יותר לעורר למעלה בחי' צמר שאף שאינו לבן כמו שלג עכ"ז הוא¹² בחי' גבוה יותר מבחי' שלג כמ"ש לבושי' כתלג חיור¹³ ושער רישי' כעמר נקא, נמצא שבחי' השלג הוא רק לבושי' אבל הצמר נק' שער רישי' שהוא נחשב עצמי' לגבי לבושים כדמצינו בענין הטבילה (כי התשובה נמשל למקוה כמ"ש מקוה ישראל¹⁴ כו' שהובא על מה שארז"ל אשריכם ישראל כו' ומי מטהר אתכם¹⁵ כו') טבל את גופו ולא טבל את בגדיו עלתה לו טבילה אבל טבל כו' ולא טבל את שערו¹⁶ ואפי' מקצת שערו לא עלתה לו טבילה¹⁷, מכלל שהם נחשבים מכלל עצמי' האדם, וכן מפרש בסידור ע"פ הנותן שלג כצמר¹⁸, שבשלג שהוא בחי' ח"ס דא"א מאיר בחי' צמר שהוא בחי' גלגלתא שמאיר בו חסד דע"י והוא שבחו של מקום כמבואר שם באריכות. והנה לפ"ז יתפרש הכתוב אם יהיו חטאיכם רק כשנים לכל הפי' הנ"ל¹⁹, אז אפי' כשלג ג"כ ילבינו, היינו שאם יעורר בתשובתו למע' רק בחי' שלג שהוא י"ג מדות דא"א יומשך משם ג"כ הסליחה, אבל אם יאדימו כתולע שהוא יותר מכן אז אין מספיק התשו' כשלג היינו²⁰ מבחי' יג"מ דא"א אא"כ כצמר יהיו דהיינו שיעורר למעלה בחי' צמר שהוא בחי' ע"י אזי משם יוכל להמשיך לו הסליחה²¹. והנה להבין כל הנ"ל יש להקדים שלשה חילוקי כפרה שהי' רי"ש דורש²², עבר על מ"ע ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על מל"ת תשובה תולה ויוה"כ מכפר, עבר על

הערות

11. בהרת עזה כשלג : ראה נגעים פ"א, מ"א.
12. שאף שאינו. . הוא : א: שהוא.
13. לבושי' כתלג חיור : דניאל ז, ט.
14. מקוה ישראל : ירמי' יז, יג.
15. אשריכם ישראל. . אתכם : יומא פה, ב.
16. ולא טבל את שערו : ראה רמב"ם הל' מקוואות פ"א, ה"ז.
17. ואפי'. . טבילה : א: לא עלתה כו'.
18. בסידור ע"פ הנותן שלג כצמר : שחרית סג, ב ואילך.
19. הכתוב. . הנ"ל : א: הפסוק בסגנון שאם יהי' חטאיכם רק כשנים שהוא כשי"ב לפי' הבבלי או כשני האבות לפי' הירושלמי.
20. כשלג היינו : א: ליתא.
21. הסליחה : שם ניתוסף: לפ"ז צ"ל איך כוונת הכתוב אם כפי' הא' הנ"ל או כפי' הב' [ולפי הכלל שבכ"מ שהכתוב סובל ב' פירושים שניהם אמת א"כ אינו מובן מאחר שיתעורר בתשובה ממונה (מעולה ) בחי' (מבחי' ) ומדריגת יותר הגבוה למה יהי' הלבנונית מועט ובפרט שלפי האמת מוכרח לומר שהצמר יותר גרוע לבנינותו מן השלג וא"כ צ"ל למה].
22. שלשה חילוקי כפרה שהי' רי"ש דורש : ראה יומא פו, א. לקו"ש אחרי כרך יז ע' 194 ואילך. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.