לב

אף הפסיק הענין¹⁵, וזהו ענין בנין המל' בפרצוף שלם והיינו כאשר נמשך אור המל'¹⁶ למטה מטה אפי' בעולם העשי' ואז גם עולם עשי' הוא בבחי' ביטול לאלקים חיים ומלך עולם¹⁷ ואז נק' ה' והא' שבמילוי [ההא] הוא המשכת בחי' אלקות דז"א דאצי' הנמשך ע"י בחי' המל' דאצי' בבי"ע. אך כשעולה המל' מברי' לאצי' להבנות בבחי' פרצוף שלם בבחי' אצי' א"א לה לקבל אור האצי' כמ"ש¹⁹ למע' אם לא שנתעלם תחילה בבחי' נקודה א'²⁰ שזהו [ענין] לחמא עניא תכלית השפלות שאינו מאיר בה אפי' בחי' נה"י (כי כל הט"ס באים בסוד תוס' ומתעלמים במקורם כידוע), רק בחי' עצמות הנ"ל²¹ (כמו שנאצלה ביסוד²² שרש)¹⁸ שאינה אלא בחי' נקודה בלבד, ואז נק' בשם ד'²³ דלית יו"ד כי הד' מורה שאינו מאיר בחי' המל' בבחי' [ה]עשי' ולכן נחסר רגל הקצר, ואז גם בבחי' יצירה אינו מאיר רק האור שנמדד בהם רק²⁴ עפ"י קו המדה דהשתל' ולא [ב]בחי' תוספת אור התלוי במעשה התחתונים דעשי'²⁵ דווקא וא"כ גם בבחי' המל' עצמה אינו מאיר תוס' [ה]אור מבחי' אא"ס שעי"ז אתבסמת נוק'²⁶ כו', ונשאר רק עצם טבע המל' שהוא בבחי' הסתלקות והתכללות במקורה מגו דחיקו דרחימא²⁷ כמבואר במ"א. ואז היא בבחי' נקודה בלבד למטה מנה"י דז"א כנ"ל, וממילא אינו מאיר מבחי' אבא בבחי' נקודה זו רק בחי' הקטנות דאור אבא שלמטה מנה"י שבו כו'. אך יש בו יתרון מעלה הרבה שמלובש בזה מעצמות ומהות דאור אבא מבחי' ג"ר שבו (מעצם המהות ש[ב]הן ולא הארתן בלבד כמשי"ת) שאינו מלובש באו"א²⁸ כלל [כי אעפ"י שאו"א כחדא שריין²⁹ מ"מ לא יוכל להתקבל בבחי' בינה רק הארת אבא, רק שכל הפרצוף דאבא מאיר באימא בכל הי"ס שבו ולא כמו בזו"נ שיש שינוים רבים בהארת ז"א בנוק' לפעמים אינו מאיר רק נה"י כו' ולפעמים שווין בקומתם³⁰, אבל באו"א מאיר בתמידות אפי' הארת ג"ר שבו בבחי' אימא אבל לא עצמות המהות שבו כו' וד"ל).

וביאור הענין הנה ידוע בכללות ענין ההפרש בין בחי' מוחין דאבא לבחי' מוחין דאימא³¹ שזהו בחי' רו"ש שהמה ב' הפכים כאש ומים ממש, ואעפ"כ המה