כא
ולהבין ענינו ילה"ק ההפרש בין שרפים לאופנים כי הנה שרפים הם בבריאה12, וידוע דאימא עילאה מקננא בכורסיא13 שהוא עולם הבריאה, וידוע דבינה הוא בחי' השגה לכן משיגים גילוי אא"ס והגם דלית מח' והשגה תפיסא בי'14 היינו במהו"ע אבל השגתם הוא במציאותו איך שהוא קדוש ומובדל ואין ערוך לכל ההשתל' אליו ית' ומחמת השגה זאת בטלי' ממציאותם בתמידות ולכן או' ק' בתמידות (... כידוע שאו' ג"פ ק' וכל פעם נמשך ד' שעות15 כו'. ..) כי ביטול זה הוא בבחי' טבעי' ועצמי' בהם, והטעם להיותם ראשי' הבריאה מאין ליש (... כידוע בלה"ק שם בריאה הוא מאין ליש16 ושרפי' הם בבריאה כו'. ..) ולכן מאיר בהם הארת האין בבחי' טבעי' הגם שהמה נבראי' בבחי' יש מ"מ קרובי' הם לבחי' האין כו', משא"כ האופנים שמקבלי' התהוותם אחרי ג' צמצומי' ומסכי' שהוא מאצי' לבריאה ומבריאה ליצי' ומיצי' לעשי'17 לכן אין להם השגה כלל אפי' במציאותם איך שאין ערוך אליו וכולא קמי' כלא18 כו' רק בבחי' הודאה מרחוק ה' נראה להם19. אך כשמאי' לפרקים בהם ענין הקדושה דאא"ס בבחי' השגה קצת מצד שמקבלי' מבחי' שרפי' כמאמ' ומקבלין דין מן דין20 אזי מתפעלים ברעש [כו'] מצד ההתחדשו' להשיג בדבר שהי' מוסתר מהם מקודם מצד טבע בריאותם, וכידוע המשל לזה21 מההפרש שבין בן כרך שרואה את המלך בתמידו' אינו מתפעל במורגש אבל בן כפר שרחוק מאד מהכרת רוממות המלך לכן כאשר רואה לפרקי' מתפעל מאד במורגש מצד ההתחדשות, וזהו ההפרש בין רעש לאש כי התפעלות האופנים נק' רעש והתפעלות השרפי' נק' אש (... [ב]בחי' שלהבת י"ה22 התפעלות בחשאי כו'. ..). אך יש יתרון בהתפעלות האופנים להיותו במורגש לכן הוא רעש23 גדול [ב]יותר מ[התפעלות] השרפי', וסיבת הכח הגדול הוא מחמת ההתחדשות שנולדה מצד ההיפך המסתיר ולכן מעורר[י'] למעל' באורות [ד]תוהו ממקום יותר עליון מהתפעלות השרפים (... והטעם כי בהיפך המנגד יש חלקי' מעולם התוהו יותר ע' בב"ז פ' שלח24 כו'. ..), וכמו התפעלות הבע"ת דמשכין לי'
הערות
- 12. שרפים הם בבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. ביאוה"ז שבהערה 21. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסג. וש"נ. שע"ת סב, א הערה 10.
- 13. דאימא עילאה מקננא בכורסיא : ת"ז ת"ו כג, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסב. וש"נ. קונטרסים ע' תכג. וש"נ.
- 14. דלית מח' והשגה תפיסא בי' : ראה ת"ז בהקדמה יז, א.
- 15. ג"פ ק'. . ד' שעות : ישעי' ו, ג. ראה לקו"ת שה"ש כט, ב ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קפה. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלו. וש"נ. קונטרסים ע' רמז.
- 16. בלה"ק שם בריאה הוא מאין ליש : ראה רמב"ן בראשית א, א.
- 17. האופנים. . לעשי' : ת"ז ת"ו כג, א. ראה לקו"ת האזינו עז, ב: וכמ"ש האריז"ל — ראה ע"ח שער פו"ח דרוש טו. ביאוה"ז שבהערה 21. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתסג. וש"נ. קונטרסים ע' תקלה. וש"נ. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וספרתם תרי"ב ע' רסז.
- 18. וכולא קמי' כלא : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה פ"א (ז, רע"א). מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
- 19. מרחוק ה' נראה להם : ע"פ ירמי' לא, ב.
- 20. ומקבלין דין מן דין : ת"י לישעי' ו, ג.
- 21. המשל לזה : ראה לקו"ת נשא כח, ד. סה"מ תרכ"ט ע' רלז ואילך. וש"נ. וראה גם ביאוה"ז בשלח לט, ד. פלח הרמון יתרו ע' רמא.
- 22. שלהבת י"ה : שה"ש ח, ו.
- 23. רעש : ב: בכח.
- 24. בב"ז פ' שלח : צא, ד ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.