קכז
ש"ק פ' תזריע שנת הנ"ל — תרכ"ג
אשה כי תזריע1 וילדה זכר2 כו'. הנה כנ"י נק' אשה3 כמ"ש לזאת יקרא אשה4 כי מאיש לוקחה זאת, והענין הוא כי הנה אשה הוא אש ה'5 והה' הוא מ"ש בה' בראם6 שהוא ענין ה' מוצאות הפה שמהם נמשכו העשרה מאמרות וחילופיהן ותמורותיהם ונמשך מזה ריבוי הצירופים לאין שיעור להוות רבוי הנבראים לאין קץ ולהחיותם, ומקור הדיבור שהוא מקור כל הצירופים הוא אות ה' אתא קלילא7 דלית בה מששא כמו למטה באדם הברת הה' שהוא הארה בעלמא הנמשך מהבל הלב לפה להיות מקור הדיבור והוא הארה בעלמא שאינו נוגע לעצמות ומהות הנפש כי הוא התפשטות חיצוני' הנפש שאין בזה מפנימיותה כלל כו', כן למעלה מקור המחי' והמהווה את כל עולמות הנבראים מאין ליש בדרך או"פ הנק' ממכ"ע וגם אור המקיף את כולם בהשוואה הנק' סוכ"ע הכל הוא רק זיו והארה מעצמות אלקות די"ס דאצי' שהוא בחי' מדת מלכותו ית' שאינה אלא זיו והתפשטות מי"ס דאצי' כמו למטה באדם מדת המלוכה שאינה אלא זיו והתפשטות על זולתו להיות מלך על עם משא"כ בעצמי' הנפש כשהוא לבדו אין לה מציאת כלל כו' כן למעלה מדת המלוכה הוא התפשטות מעצמות אלקות להיות מלך על עם שהם הנבראים מאין ליש שנק' עם מלשון עוממות8 ועי"ז הם בטלים אליו ית' כמו למטה העם הם בתכלית הביטול אל המלך כו' [רק למעלה גם התהוותם נמשך מבחי' מדת המלוכה כו'], ולהיות מדת המלוכה אינה רק זיו והתפשטות לזאת נק' בשם ה' אתא קלילא דלית
הערות
- 1. אשה כי תזריע : הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. מאמר הצ"צ הוא ד"ה זה שנדפס באוה"ת תזריע כרך ב ע' תצו [סה"מ תרכ"ו ע' עד וראה הנסמן בהמפתח שם ע' ].
- 2. אשה כי תזריע וילדה זכר : תזריע יב, ב.
- 3. כנ"י נק' אשה : ראה במדב"ר פ"ט, מד.
- 4. לזאת יקרא אשה : בראשית ב, כג.
- 5. אשה הוא אש ה' : ראה סוטה יז, א. זהר בראשית מח, ב. ביאוה"ז נח ז, ב. תו"ח בשלח ח"א רלח, ב. וש"נ.
- 6. בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב.
- 7. אות ה' אתא קלילא : ראה לקו"ת האזינו עד, ד: והה' הוא אות קלילא דלית בי' מששא כמבואר באקדמות. תו"ח ח"ש קכא, ג ובהערה 48.
- 8. עם מלשון עוממות : שער היחוד והאמונה פ"ז. ראה אוה"ת שמות ע' פט. סה"מ תר"ס ע' ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.