פב
[תרכ"א]
להבין ענין קי"ס1, הנה מתחילה יש להבין ענין ים וארץ מה הם הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא2 וביאור עניינם למטה ולמעלה מעלה עד רום המעלות, הנה מל' דבריאה נק' ים3 להיותה מיו"ד כלים הפנימי' דמל' דאצי'4 ולכן מהווה ברואים מאין ליש והברואים המתהוים ממנה המה בבחי' ביטול במקורם כדוגמת אותיות המחשבה באדם שמובלעים ובטלים באור השכל המקיפם לכן אינם נגלי' לזולתן, ולכן נק' ים ע"ד הברואים שבים שהם הדגים שמובלעים במים שמהם נתהוו ואם היו פורשים מהם מיד מתים5 כן למעלה מלאכים ונשמות המתהווים מבחי' מל' דבריאה הם בתכלית הביטול באור אלקי המהווה אותם מאין ליש כו', משא"כ מל' דיצי' מקבל מבחי' יו"ד כלים האמצעים דמל' דאצי' וכן מל' דעשי' מקבלת מבחי' יו"ד כלים החיצונים דמל' דאצי' והוא ע"ד אותיות הדיבור ואותיות המעשה שירדו מבחי ' נפרד מן הנפש ולכן הם נגלים לזולתו ובחי' אלו נק' ארץ6
הערות
- 1. להבין ענין קי"ס : הנחת ר"ה מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. מאמר הצ"צ הוא כנראה הנדפס באוה"ת בשלח ע' תקסח ואילך. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הפך ים תרכ"ד שנדפס לפנ"ז. אוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'ג ואילך. ע' א'יז ואילך. ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י.
- 2. ים וארץ. . עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא : ראה לקמן מאמר ד"ה ונקדשתי תקצ"ח על יד הערה 54. ד"ה שבת שבתון על יד הערה 39. ד"ה בסוכות תשבו הב' על יד הערה 99. ביאור למאמר ד"ה והתהלכתי תר"ב על יד הערה 109. ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 93. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' חצר. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קלח, ג הערה 312. אוה"ת בשלח כאן. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' קמט. וש"נ. ע' רכח.
- 3. מל'. . ים : ראה זהר בהעלותך קנ, ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תסג.
- 4. מל' דבריאה. . מיו"ד כלים. . דמל' דאצי' : ראה ע"ח שער השמות שער מ"ד, פ"א-ב. לקמן מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב ובהערה 26.
- 5. הברואים שבים. . מיד מתים : ראה חולין קכז, א. שה"א פד, א ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בשלח ח"א קסב, סע"א ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' ריג. וש"נ.
- 6. מל'. . ארץ : ראה זהר בראשית יח, א ובמק"מ שם. ת"ז תכ"א (נד, א. סא, א). פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"י מערכת יבשה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.