סז

יו"ט ב' של פסח בפאריטש תר"י

הפך ים ליבשה¹ בנהר יעברו ברגל כו', הפך בקי"ס יעברו לעתיד, קי"ס הי' הכנה לגליא דאורייתא² כן לעתיד בשביל התגלות סתים דאורייתא טעמי תורה יהי' בנהר, כמ"ש והניף ידו על הנהר³ כו'. וצ"ל למה ניתנה התו' ע"י משה וסתים דאורייתא ע"י משיח. הנה אמרז"ל במס' מנחות, יבוא טוב⁴ ויקבל טוב מטוב לטובים, יבא טוב זה משה מבואר שגם לטעמי תורה משה כלי מוכן. ולהבין כ"ז י"ל ההפרש בין גליא דאורייתא לסתים דאורייתא, ופי' סתים שאינו בגדר גילוי כלל ונקרא עדן עין לא ראתה [עדן סתימאה⁶ (חכ' שבתענוג)] אלקים זולתך יעשה למחכי⁵ לו, עין לא ראתה עין דמשה וכמ"ש וראית את אחורי⁷ ופני לא יראו רק יעשה למחכי לו למאן דבעי למנדע לי'⁸ במילי דחכמתא, רזין דאורייתא, וע"י משה לא נתגלה כ"א נגלה שבתו' שניתנה לשעורין וגבולין רמ"ח מ"ע כו', ונק' נובלות חכמה של מעלה תורה⁹, ופי' נובלות יובן עפ"י ג' משלים ב' גשמים אחד רוחני, א' מחבית המלאה ביותר נוטפת טיפין טיפין, והטיפין נובלות רק שמורה על מליאות החבית ביותר. והב' משערות שבאדם, אבר מיוחד ומקושר עם הנפש ויכאוב בחתכו משא"כ בחיתוך השערות, הגם שיונקים מהמוח, אבל הוא דרך מותרות ונובלות. ומשל הרוחני המשכת שכל מן המשכיל שהוא רק מציאות אור של תולדה, אבל כח המשכיל מיוחד בנפש. עד"ז יובן למעלה הנה העצמות מובדל ומרומם גם מגדר א"ס, ותחלת הבריאה הי' ע"י צמצום ונקודת חכמה עליונה שנמשך א"ס בחכ' בבחי' צמצום הנקודה והקו, והנה מקור החכ' הוא הרצון וגם לרצון יש מקור ונק' בעל הרצון¹⁰. ונמצא יש כאן ג' מדרי' א' גילוי אור בלבד חכמה דאצי' וחסד ומל' דא"ס, והרצון נק' מקור כתר מל', ויש מקור למקור ונק' בעל הרצון. והנה גם מקור למקור זה הוא הארה לגבי העצמיות, והסיבה לזה הוא עונג הנעלם שבעצמותו ונק' כוונה נעלמה,