אוצר החסידים פלח הרמון <h2>פסח</h2><h3>להבין שושר ענין פסח ומצה</h3>לא

לא

להבין שרש ענין פסח ומצה¹ כו', הנה ידוע בספרי הקבלה בשרש ענין המצה שהוא בחי' קטנות דאבא², ויש להבין דאם הכוונה בפי' קטנות זו דאור אבא הוא בחי' נה"י שלו, הרי"ז כמו בחי' נה"י דאבא שמלובשים באימא שזה[ו] ענין המועדים שנק' מקרא קדש³ וה"ז ג"כ⁴ ענין יו"ט דפסח בכל הז' ימים וא"כ מהו ענין המצה שהיא חובה בליל א' בלבד⁵. ועוד למה נק' המשכת נה"י דאבא בזו"נ (דוודאי הכוונה בפי' מצה שהוא קטנות דאבא על המשכתם בזו"נ שהמה האוכלים המצה דהיינו המשכת השפע דמצה בב' בחי' דזו"נ הנ"ל וכן למטה מטה⁶ הוא המשכת השפע בנש"י אשר שרשם בזו"נ כמאמר בנים אתם לה' אלקיכם⁷ כו' וד"ל) בשם קטנות הלא כל המשכות בחי' מוחין דגדלות אפי' בחי' גדלות שני⁸ הוא רק מבחי' נה"י דאו"א כידוע, וא"כ למה נק' בשם קטנות כו'. ועוד דבוודאי יש יתרון במועד זה דפסח מכל המועדים במצות אכילת מצה שבו ולפי הנ"ל הוא בחי' גרעון ח"ו דביו"ט נמשך בחי' מוחין דגדלות בזו"נ ומצות אכילת מצה הוא רק בבחי' הקטנות בלבד. ועוד יש לתמוה דלפי המבואר בפע"ח בכונות דליל פסח בלילה זה מאיר כל המוחין בפ"א⁹ בלי סדר והדרגה כלל ובזה יש יתרון לבחי' ליל א' של פסח [על שאר הימים] אפי' על בחי' השבת כמשי"ת, וא"כ למה עיקר המצוה בלילה זו היא אכילת מצה שרמוז בה בחי' הקטנות בלבד, ולמה לא גזרה חכמתו שבתו' ית' מצוה אחרת שיהי' רמוז בה בחי' מוחין דגדלות כו'.

אלא הענין הוא דבחי' קטנות זו היא למעלה¹⁰ גם מנה"י שהרי אומרים הא לחמא¹¹ עניא די כו', בחי' נקודה תחילה¹² כו', כי בחי' מל' דאצי' כאשר נבנית ב[בחי'] פרצוף שלם בבי"ע אז נק' בחי' ה"א במילוי א' כי ג' קווי' הה"א הוא כנגד ג' עולמות דבי"ע¹³ ורגל הקצר המפסיק מן הה"א¹⁴ הוא כנגד עולם העשי' כמאמר אף עשיתיו

הערות

1. להבין שרש ענין פסח ומצה : המאמר הוא דרוש מכ"ק אדה"א שנאמר בחג הפסח תקפ"ה ונדפס בתו"ח בא ח"א קטו, ג [בשינויים — ושם הפתיחא והי' כי יביאך. ראה הנרשם ברשימת הכת"י לשם] וראה הנרשם בריש המאמר שם. עם הערות וכו' מר' הלל (ולפנינו כנראה חסר ההמשך).
2. מצה. . קטנות דאבא : ראה סידור סדר הגדה חצר, סע"א ואילך. תו"ח בא ח"א צד, ד הערה 393.
3. המועדים שנק' מקרא קדש : בא יב, טז. אמור כג, ז ואילך. ב: מקראי קדש — אמור כג, ב. ד. לז. ראה תו"ח כאן הערה 8.
4. ג"כ : ניתוסף ע"פ ב.
5. המצה שהיא חובה בליל א' בלבד : פסחים קכ, א. מכילתא ורש"י בא יב, טו. רמב"ם הל' חו"מ רפ"ו. שו"ע אדה"ז הל' פסח סתע"ה, סל"ב.
6. מטה : ניתוסף ע"פ ב.
7. בנים אתם לה' אלקיכם : פ' ראה יד, א.
8. גדלות שני : ראה גם בענין גדלות שני פע"ח שער חג המצות שכ"א, פ"א. פ"ה. ביאורי הזהר תזריע ע, ד ואילך. ומקבילו — הנחת הר"מ — במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' שלא.
9. דליל פסח. . כל המוחין בפ"א : ראה פע"ח שם פ"א. ועוד.
10. למעלה : ב: למטה.
11. שהרי אומרים הא לחמא : בנוסח ההגדה.
12. די. . נקודה תחילה [ב: תח"י]: ראה פע"ח שער חג המצות שכ"א, פ"ז. שה"א פי"ב. בסמוך בפנים.
13. ג' קווי' הה"א. . דבי"ע : ראה גם לקמן מאמר ד"ה ענין יצי"מ וקי"ס על יד הערה 26. ד"ה וזכרתי הר"ת על יד הערה 21. אוה"ת ואתחנן ע' ריז. בא ע' רפג. סה"מ תרל"ב ח"א ר"ע כב. ס"ע קמז ואילך.
14. המפסיק מן הה"א : ב: ליתא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.