425

שהי' אז עוד צעיר לימים, כי ימי עולם הם היומין זעירין דמדות וימי תורה הם הימים דמוחין, והאדמו"ר דעכשו אמר כי יום הוא גילוי, ימי עולם הם העבודה דתפלה וימי תורה הם העבודה בפו"מ. החסיד ר' דוד הירש¹¹¹ שהי' באותו מעמד תמה על זה וטען שימי תורה הם למעלה במדריגה מימי עולם והעבודה בפועל היא למטה במדריגה מהעבודה דתפלה שהיא עבודה שבלב, א"כ ראוי הדבר אשר ימי תורה הם העבודה שבלב וימי עולם העבודה בפועל. האדמו"ר דעכשו אמר שמצד ההשכלה וההבנה הנה הצדק עם הרד"ץ¹¹¹ שימי תורה הם עבודה שבלב וימי עולם הם העבודה בפועל, אמנם ע"פ ההתבוננות וההרגש בהמאמרים המיוסדים דכל הגבוה ביותר יורד למטה יותר¹¹² וכמאמר¹¹³ דנעוץ תחלתן בסופן וסוף מעשה עלה במחשבה תחלה¹¹⁴ ביתרון הגשמי שיהי' לעתיד¹¹⁵, הנה ימי עולם הוא העבודה בלב איך לברר ולזכך את העולם וימי תורה הוא העבודה בפועל אשר יתגלה במעלת היש בהגלות נגלות טעמי תורה ע"י משיח צדקנו בב"א¹¹⁶.

המסובים התווכחו ביניהם על אודות זה ויתחלקו לשתי דעות. בינתים באו הקצבים ר' חיים מאיר ואחיו ר' אברהם¹¹⁷ בשאל'. אבי ושאר הרבנים שהיו באותו מעמד עיינו בהשאלה ובעת ההיא היתה פקודה מכ"ק אדמו"ר אשר כל שאלה חמורה בבדיקה יבוא אבי אליו להתיישב, ולהיות כי כעין שאלה כזו אירע בימי כ"ק אדמו"ר צמח צדק ודודי ר' אהרן חוזר¹⁰² הי' באותו מעמד שכ"ק אדמו"ר פסק הלכה למעשה בשם זקנו כ"ק אדמו"ר הזקן, נכנס גם הוא עם אבי לכ"ק אדמו"ר להרציא דבר השאלה, ובעמדם בהיכל כ"ק אדמו"ר סיפר דודי הרא"ח שגם הרד"ץ שמע מאביו החסיד ר' פרץ¹¹⁸ דבר הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן בשאלה זו, וציוה כ"ק אדמו"ר לקרוא את הרד"ץ לספר מה ששמע מאביו בנדון זה.

כשגמר כ"ק אדמו"ר לדבר בנידון השאלה שאל את אבי ואת דודי במה עסקו שתי שעות אלו ובמה היתה שיחתם.

ויאמר דודי הרא"ח שחזרו דברי השיחה והתוכחו בפי' ימי עולם וימי תורה, הא' פי' ימי עולם הם הגילוי דמדות וימי תורה הגילוי דג"ר חב"ד, השני פי' ימי עולם עבודה שבלב וימי תורה עבודה בפועל, והשלישי פי' ימי עולם עבודה בפועל וימי תורה עבודה שבלב.

ויסתכל כ"ק אדמו"ר בפני דודי