423

אדמו"ר אומר תהלים — זה הי' בהשכמה שעה שלישית אחר חצות לילה — את הפסוק⁹⁴ גם צפור מצאה בית ודרור קן לה, די קלענסטע פויגעלע וואָס דו האָסט באַשאַפען האָט אַ אָרט און דו אַליין דער גרעסטער פון אַלע גרויסע האָסט קיין אָרט ניט, וידבר בקול רם, ואח"כ ניגן את הניגון של כ"ק אדמו"ר בעל הארבע בבות ואח"כ למד גמרא בבא קמא כשתי שעות.

ב) אבי אביו ר' חיים יהושע הי' יליד עיר ביחאָוו מגזע המנגדים, ולהיות שאביו הי' מתפרנס מעסק שכירות בתי רחיים סמוך לעיר סלוצק העתיק מושבו לשם ואת בנו חיים יהושע נתן לישיבה בסלוצק וילמוד שם איזה שנים בהתמדה רבה ויעש חיל בלימודו, וכשהי' בן חמש עשרה שנה הלך ונכנס לאחת הישיבות במינסק וילמוד שם בשקידה עצומה. בעת ההיא נתגברה ההתנגדות על שיטת הבעש"ט, ביותר הרעישו גאוני ליטא על המגיד דליאזנא שהוא עומד בראש התעמולה להפיץ תורת הבעש"ט ותלמידו המגיד ממעזריטש בליטא, ואשר אסף הרבה מיודעי התורה ומלמדם את מנהגי הכת. ובני הישיבות עשו רצון מוריהם הגאונים וידברו סרה על הכת והעומדים בראשה. ויהי היום וישמע אשר המגיד דליאזנא בא למינסק להתוכח עם מנגדי שיטתו⁹⁵, ובני הישיבה המצוינים הכינו שאלות וקושיות במה לתפוס את את ראש הכת. כשבא⁹⁶ כ"ק אדמו"ר הקיפוהו הגאונים המורים והתלמידים בשאלותיהם, ובמשך שבוע ימים יום יום הי' כ"ק אדמו"ר משיב על שאלותיהם איזה שעות ביום בבית המדרש מעל הבימה, וכל הלשונות בגמרא רש"י ותוספות רמב"ם והרא"ש הי' אומר ע"פ ככתיבתם, מה שהפליא את הבקיאים, וכשהעריך כ"ק אדמו"ר את שאלותיו הוא, לא ידעו מה להשיב לו, וכאשר בקשוהו גאוני מינסק שיאמר להם ענה להם כ"ק אדמו"ר אשר זאת יוכלו לשמוע מאת גדולי תלמידיו בהישיבה שלו בעיר מגורו, וכששה מנינים מבחירי בעלי כשרונות בהישיבות דמינסק הלכו עם כ"ק אדמו"ר לליאזנא. וכשבאה הידיעה לווילנא החליטו להטיל חרם על החסידים והעומדים בראשם, וזה היתה סבת החרם דזמן ההוא.

ג) חמש שנים ישב אבי אביו במינסק עד אשר בשנת תקמ"ו נשתדך עם ר' יוסף משה מדריבין וישב על שלחנו כחמש עשרה שנה, ושם נתקרב לעדת החסידים. ובשנת תקס"ג הי' בפעם הראשונה אצל כ"ק אדמו"ר בליאַדי וברכו בבן זכר בר קיימא — כי היו לו שלש בנות ובן לא הי' לו — וכעבור שנה נולד אביו ר' יוסף בינוש ויהי ילד בריא ובעל כשרון והתחנך אצל מלמדים חסידים ואנשי מעשה, וכשהי' בן עשרים, בשנת תקפ"ו, נשתדך עם החסיד ר' אברהם מלמד מליאַדי⁹⁷.

באמצע הספורים — בין ספור לספור — נכנסתי למנין לראות מהנעשה שמה, וראיתי מחזה נהדרה מאד: כ"ק אאמו"ר יושב במקומו בכותל מזרחית דרומית מכוסה בטליתו עד חזהו, ידו השמאלית על שוקו ובידו הימנית מכה מזמן לזמן באצבע צרדה לפי תנועות ניגונו. החסיד ר' חנוך הענדיל יושב לו על הספסל אצל השלחן בכותל דרום, טליתו על כתפו ומתפלל ובוכה, אומר איזה תיבות מנגן