419
השמיע חצי שעה ראשונה אחרי חצות הלילה, ור' יוסף משרת67 אומר אשר השעון מתאחר ומאמין הוא יותר להתרנגול אשר השמיע את כרוזיו עוד כשעה מקודם, והצדק אתו ובעוד רגעים אחדים יעלה השחר, ובכן מברכים ברכת המזון.
כשיצאנו מדירתה של כבוד אמי זקנתי הרבנית עלה השחר, האויר הי' טוב ועמדנו וישבנו בחצר יותר על שעה לחזור את השיחות וסיפורים ששמענו בעת הסעודה. אח"כ הלכו כולם — מלבד הרא"פ — לטבל במקוה, ואנכי הלכתי לישון.
בשעה השביעית בקר כשבא כ"ק אאמו"ר מבית הטבילה נתן לי את המאמר זימנא חדא — בספר תרכ"ט68 — ללמוד אותו איזה פעמים, ובין מנחה למעריב יחזור כ"ק אאמו"ר עמדי את המאמר כמו שאמרו.
אחר התפלה כשרוב המתפללים הלכו לביתם ונשארו רק אחדים (ביניהם הר"י קאָפיל זעליקסאָן69, ר' שלמה חיים שו"ב69, מורי ר' ניסן7), ישבו מורי רשב"ץ37, רא"פ2 ור"ש גורעוויטש3 בחדרשני וישיחו בספורים שונים, מהם שכבר שמעתים איזה פעמים ורשומים כבר בספרי ומהם את אשר עוד לא שמעתי עד היום, או שמעתים אבל בלתי מדוייקים כל כך.
הזמן לא ירשני לכותבם בפרוטרוט ואכתוב רק רישומי דברים לזכרון.
* * *
ספורי רא"פ2:
א) הסבה וההשתלשלות איך חותן חותנו, החסיד ר"ז ווילענקער70, נהי' לחסיד. חגיגת רעים בסעודת מצוה על אשר זכה להיות מוכה עבור עניני חסידות.
ב) אודות החסיד ר' שמעון מנשה71 ונסיעתו לאה"ק ת"ו והברכה באריכות ימים.
ג) אודות החסיד ר' שלמה רפאל'ס72 שהי' מן האברכים המצוינים בווילנא, והי' בעל מדות טובות, רגשן גדול, ומסר נפשו על חסידות וחסידים.
ד) אודות החסיד הישיש ר' חיים שמואל קרעסלאַווער73 שהי' חמש פעמים אצל הרב המגיד ממעזריטש וברכו באריכות ימים לראות דור רביעי וחמישי עוסקים בתורה וחסידות, וכשהכניס את נכד נכדו לחדר נפטר בן מאה ושש עשרה שנה.
ה) ספוריו של החסיד רח"ש מקרעסלאַווא מאשר שמע בהיותו במעזריטש:
א) מורנו74 הבעש"ט נולד בשנת תנ"ח, וסימנו נחת. בן שלש שנים הכיר את בוראו75 ושלש ושלשים שנה הי' נסתר.
הערות
- 67. ראה אודותו לעיל ע' 233. וש"נ.
- 68. אוצ"ל: תרכ"ז — ראה ספר המאמרים תרכ"ז (קה"ת, תש"ס) ע' רצא ואילך.
- 69. ראה אודותו לעיל ע' 101. וש"נ].
- 7. ראה אודותו בספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 29. 69, 149, ועוד [וראה לעיל ע' 41. וש"נ].
- 37. בכל הבא לקמן — ראה גם רשימת היומן של רבינו — יאיג ניסן תרנ"ג].
- 2. ראה אודותו "התמים" ח"ו ע' ח' ואילך. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 23, 42 [וראה לעיל ע' 109]..
- 3. נודע ג"כ בשם ר"ש מאזינקער — ע"ש המלון (קרעטשמע) באחד היערות בסביבות העיר באבינאוויטש, אשר שם דר הר"ש משך שנים רבות. — למד בישיבת אדמו"ר ה"צמח צדק" בשנות תרי"ג — תרי"ח. — בעל שמועה דייקן. כ"ק אאמו"ר אמר עליו שהוא איש אמונים ומדייק בלישנא, ובדבר שהי' אצלו איזה ספק לא הי' כותבו בספרי זכרונותיו (ממכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א [אגרות-קודש ח"ג ע' שפה ואילך. וראה לעיל ע' 239. וש"נ.
- 70. בארוכה ב"התמים" ח"ו ע' ח' ואילך [וראה לעיל ע' 207. וש"נ.
- 71. ר' שמעון מנשה חייקין. נולד לערך תקנ"חתקס"ב. עלה לאה"ק לערך תקע"התק"פ. נפטר כ"ט סיון תרנ"ג (ראה ספר תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ט. פרק יד. קובץ יגדיל תורה — ירושלים, תש"מ שנה ד גליון ב (יד) ע' 7 ואילך (בשוה"ג))].
- 72. ראה אודותו "התמים" ח"ח ע' צב. שיחת חה"ש תרצ"ד אות ח"י — י"ט [וראה ספר השיחות תרצ"וחורף ה'ש"ת ע' 85 ואילך. אגרות-קודש ח"ד ע' סח.
- 73. מהחותמים על תקנות לאזניא (אגרות-קודש אדמו"ר הזקן (קה"ת, תש"מ) ע' עט)].
- 74. ראה בכ"ז שיחת כ' כסלו תרצ"ג.
- 75. [ראה רשימת רבינו נדפסה מצילום כי"ק בקובץ יגדיל תורה (ניו יאָרק) שנה ג' חוברת ו' (לא), וז"ל: בס"ד יום ג' קדושים שמעתי מכ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א בשם הישיש מראדמיסעל[ednref_45_*], כי הוא הי' בין אלו שהיו מנקים את הספרים והכתבים קודם הפסח אצל כ"ק אאזמו"ר הצ"צ זצוקללה"ה, והי' מונח הרבה כתבים. עלים. ואגרות, בשייד. והי' צעטיל א' ארוך כתי"ק כ"ק אדמו"ר הגדול זצוקללה"ה[ednref_46_**], וזה הי' נכתב בו ממה שזוכר, יש פלוגתא בין ר"א וחכמים על אברהם אבינו ע"ה, דא' סובר דבן ג' שנם הכיר אברהם את בוראו, וא' סובר בן מ"ח שנה, ועל הבעש"ט הכל מודים דבן ג' שנה הכיר, אביו ר"א הי' בן מאה שנה ואמו שרה היתה בת צ'. ופעם א' גילו לו בחלום שיקדש את עצמו, כי יולד לו בן שיאיר לישראל. והתקדש ונולד הבעש"ט. ונולד שלא כדרך כל הילדים. בהיותו בן ג' חדשים הי' הולך ומדבר, ובהיותו בן שנה וחצי, הסתלק אביו ר"א, וקודם הסתלקותו, א"ל אל תפחד משום אדם, כ"א מן הקב"ה בעצמו. לעת היצ"ט של אביו ר"א מתה אמו שרה, והוא הי' הולך ברחובות, ומקל בידו, והיו אנשי העיר מחזיקים אותו. והוא לא הי' מתיירא משום דבר והי' הולך ליערות וכו'. בליל שבו נגמר לו ג' שנים, הי' ליל חשך ואפילה וגם שוטף. לקח את המקל והלך לו לילך ליער, א"ל בני אדם היאך אתה לילך בליל חשך ואפילה כזו. הושיב אין אני ירא משום דבר כ"א מן הקב"ה בעצמו. כשבא לעומק היער ראה בית גדול ומפואר והי' בו אור רב, ונכנס לחדר לפנים מחדר, עד שנכנס לחדר שכל הלצים שילוחות דסמא' יושבי' מסובים. א"ל האיך אין אתה ירא לכנוס לכאן. אמר אין אני ירא משום דבר כ"א מהקב"ה בעצמו. א"ל אינגעלע ועסטו מודה זאיין אַז עזב הוי' את הארץ צעק יתפרדו כל פועלי עון, ונתבטלו כלא הי'. עד י"ח שנה למד אתו אחי' השילוני. ואח"כ זכה להיות תלמידו של משיח. בהיותו בן י"ג שנה למד אותו כל השמות וכינוייהן, לבד שם א' שלא למדו. ושאלו הבעש"ט מפני מה הושיבו כי השם הזה גם הוא אינו יודע ומסור ביד הס"מ, כי לא רצה לחרוב את הבית עד שיתנו לו שם זה במשכון, כי בשם זה תלוי הגאולה, והתחיל להתעסק להוציא את השם הזה, ואמרו לו מלמעלה הרבה השתדלו בזה וניזקו. הושיב כי אין אני ירא משום דבר כ"א מן הקב"ה בעצמו. עד אשר הביא את הס"מ, ואמר הס"מ טפה סרוחה לא הייתי בעוה"ז עד עתה אלא ב' פעמי' בזמן חורבן בית ראשון ושני (ולי ספר הישיש שהב"פ א' בזמן עה"ד והב' בזמן [.. . *[ednref_47_***]]) והיאך העזת להביאני. הושיבו אין אני ירא משום דבר כ"א מן הקב"ה בעצמו, והוציא בלעו מפיו. (ועוד הי' כתוב שם מה. אך אינו זוכר מה שהי' כתוב, ובסוף הי' כתוב בזה"ל) כ"ז זכיתי לשמוע מפי הבעש"ט בהקיץ. ומספר הישיש הנ"ל כי הוא רצה להעתיק זאת וכבר הכין נייר ועט עופרת ונכנס כ"ד הרב מהרי"ל זצ"ל ואמר לו אל יעשה זאת, כי כבר העתיק זה הרב ר"ה מפאריץ, ונשרף אצלו עם עוד איזה כתבים שלו. וגם אבא (אמר על כ"ק הצ"צ) יקפיד עבור זה, ומשו"ז מנע את עצמו מלהעתיק. [edn_45_*] ראה ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 59 הערה 26. [edn_46_**] ראה ספר השיחות שם ע' 28. [edn_47_***] בהצילום שתח"י, נחתכו מהגליון תיבות אחדות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.