417

רש"ע שהרע יש לו חיות וקיום מהשי"ן כנודע⁵⁵.

והנה כל זה היא העבודה במדות בני אדם, ויש עבודה גדולה מזו והיא בהמדות שבדיעות והעבודה בדיעה עצמה. והיינו ב' אופני העבודה בעבודת השי"ת במדות שבשכל, ובשכל עצמו שלמעלה מענין המדות. דמדות שבשכל הגם שהם למעלה במעלה ומדריגה לגבי המדות שבלב, דמדות שבלב הן התפעלות בתנועה ממשית ובהרגש בשר הלב בחסד וגבורה והתפארות או באהבה ושנאה בהזדעזות ורעידת גופו, אבל מדות שבשכל הגם שענינם בהתפעלות אמנם הן התפעלות שכלית, הגם שהוא שכלי אינו בערך ענין השכל והידיעה בהתקשרות בהמושג.

וזהו לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר, דבעבודת השי"ת ישנם ג"כ ארבעה אופני עובדים בארבעה דרכי עבודה. ישנם עובדי הוי' והם צדיקים המקושרים, לאלקות ועוסקים בתורה, וישנם בעלי תורה והם מדרי' הבינונים, וישנם בעלי מדות ועבודתם באהוי"ר שכליים ועיקרם בעבודה מאהבה, וישנם יראי אלקים מפני הדין והמשפט בעונש גיהנם או בהעדר השכר הנפלא בעוה"ב. וטבעי בני אדם להיות מוטעים במעמדם ומצבם, וןהן לעולם ירגיז אדם, שהוא בעל השכלה והשגה⁵⁶, ידע שגם מי שהוא במדרי' צדיק צריך שמירה מהיצה"ר שלא יכשילו פתאום. ולכן צריך להרגיזו תמיד ולהשגיח עליו. והבינונים צריכים לעסוק בתורה תמיד להנצל מהיצה"ר. ובעלי מדות העובדים את הוי' באהוי"ר צריכים להתעסק בעבודה דק"ש שהיא ההתבוננות בהוי' אחד, ויראי אלקים⁵⁷ עבודתם בזכרון יום המיתה אשר שם לא יועיל ענין התשובה ורק היום לעשותם⁵⁸.

* * *