417
רש"ע שהרע יש לו חיות וקיום מהשי"ן כנודע55.
והנה כל זה היא העבודה במדות בני אדם, ויש עבודה גדולה מזו והיא בהמדות שבדיעות והעבודה בדיעה עצמה. והיינו ב' אופני העבודה בעבודת השי"ת במדות שבשכל, ובשכל עצמו שלמעלה מענין המדות. דמדות שבשכל הגם שהם למעלה במעלה ומדריגה לגבי המדות שבלב, דמדות שבלב הן התפעלות בתנועה ממשית ובהרגש בשר הלב בחסד וגבורה והתפארות או באהבה ושנאה בהזדעזות ורעידת גופו, אבל מדות שבשכל הגם שענינם בהתפעלות אמנם הן התפעלות שכלית, הגם שהוא שכלי אינו בערך ענין השכל והידיעה בהתקשרות בהמושג.
וזהו לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר, דבעבודת השי"ת ישנם ג"כ ארבעה אופני עובדים בארבעה דרכי עבודה. ישנם עובדי הוי' והם צדיקים המקושרים, לאלקות ועוסקים בתורה, וישנם בעלי תורה והם מדרי' הבינונים, וישנם בעלי מדות ועבודתם באהוי"ר שכליים ועיקרם בעבודה מאהבה, וישנם יראי אלקים מפני הדין והמשפט בעונש גיהנם או בהעדר השכר הנפלא בעוה"ב. וטבעי בני אדם להיות מוטעים במעמדם ומצבם, וןהן לעולם ירגיז אדם, שהוא בעל השכלה והשגה56, ידע שגם מי שהוא במדרי' צדיק צריך שמירה מהיצה"ר שלא יכשילו פתאום. ולכן צריך להרגיזו תמיד ולהשגיח עליו. והבינונים צריכים לעסוק בתורה תמיד להנצל מהיצה"ר. ובעלי מדות העובדים את הוי' באהוי"ר צריכים להתעסק בעבודה דק"ש שהיא ההתבוננות בהוי' אחד, ויראי אלקים57 עבודתם בזכרון יום המיתה אשר שם לא יועיל ענין התשובה ורק היום לעשותם58.
* * *
הערות
- 55. סידור האריז"ל בהגדה פיסקא הקהה אה שיניו. קהלת יעקב מע' רשע. ועייג"כ זח"א נז, א.
- 56. לקו"ת שה"ש ד"ה צאו"ר (השני) פ"ב. ד"ה חביב אדם דל"ג בעומר, ש"ת. ועוד.
- 57. להעיר מההקדמה לדרך חיים. קונטרס התפלה פ"ב.
- 58. ע"פ משנ"ת בפנים, אין מקום מעיקרא לקושיות המפרשים בברכות שם: א) מפני מה לא יזכיר לו תיכף מתחלה יום המיתה — וע"פ הנ"ל מובן, כי זהו רק עבודה דיראה תתאה. ב) אם לא הועיל העסק בתורה איך יועיל קריאת שמע שאינה אלא פרשה בתורה. ויעוין בתורת שלום ספר השיחות ע' 129 ואילך באריכות, דנשמות גבוהות ביותר עיקר בירורם הוא מוחא תורה, נשמות נמוכות מהם אין זה פועל בהם הבירור ועיקר בירורם הוא לבא תפלה וכו'. וע"פ זה יומתק ג"כ אריכות לשון הש"ס. דלכאורה הול"ל: לעולם ירגיז כו' תחטאו, אי לא אזיל יעסוק בתורה כו' בלבבכם, אי לא אזיל יקרא ק"ש כו' — ומה משמיענו בזה דאי אזיל — מוטב. וע"פ הנ"ל מבואר דדבר גדול קמ"ל, דאי הרגיז ואזיל מוטב — ה"ז הוכחה שהוא מאלו המקושרים לאלקות כו'. וא"ל אזיל ועסיק בתורה ואזיל מוטב — ה"ז הוכחה שהוא מסוג השני הנ"ל וכו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.