415
כל החורף עבר עלינו, חסידי נעוועל והגליל, ועל כל החסידים בכל מרחבי המדינה ברוב צער ויסורי הנפש, עד אשר בתחלת ניסן נתברר דבר המלשינות והותרה הנסיעה לליובאַוויטש והלכנו הרבה מנינים מחסידי נעוועל, וגם מחותני ר' אלי' יוסף דיג ואני ובני ישראל הלכנו עמהם.
מאז התיישבו החסידים ר' שלמה ור' יוסף מיכאל הנ"ל סביבות ליובאַוויטש קבעו את התחלת חגיגת ל"ג בעומר מאחר תפלת שחרית ל"ב בעומר.
בשנה ההיא חל ל"ב בעומר ביום השני שהי' תענית שני בתרא שרוב החסידים נהגו להתענות, והוא תענית ציבור. גדולי ההוראה רי"א מהאָמליע, רי"א מוויטעבסק ור"נ מדובראָוונא כהוראת שעה בשמחה דרבים התירו להפסיק את התענית אחר מנחה גדולה והחסיד ר"ה מפּאַריטש לא הפסיק את תעניתו.
במסיב' ההיא הוכיח הרי"א מהאָמליא את הר"ה מפּאַריטש על אשר מרבה בהידורי' ובזהירות יתרה על המדה, כי מעקרי העבודה הוא ללכת בדרך המיצוע כמו שהחליטו חכמי המחקר אשר אין יתרון לאחד מן הצדדים גם לא אל קצה היותר נעלה, אלא אל הממוצע והוא האושר האמיתי.
הרי"א ביאר מא' חכמי המחקר באופן נפלא בהסבירו את הכתוב43 צדיק הוי' צדקות אהב ישר יחזו פנימו, המעולה הוא משובח בכל עת ובכל מקום ובכל ענין, אבל הוא עלול הירידה והנפילה ולפעמים גם באופן פתאומי, כי רשע מכתיר את הצדיק44, אבל הממוצע אין לו הפכי לכן הוא האושר האמיתי להיותו מבוסס בהוה ומבוא למעלה משובחת חזקה נטועה ביתד בל תמוט.
צדיק הוי' צדקות אהב, הא"ס בהתלבשותו באורות ותוארי ההלבשה הנה התואר הצדיק, אוא"ס שבבחינת צדיק כביכול אוהב הצדקות, שהם המעולים ומשובחים ביותר אבל ישר יחזו פנימו, אלו ההולכים בדרך המיצוע הנה הם הרואים ומקבלים את פנימי' האור, להיות כי גילוי האור פנימי בא בהכנת הכלי, בסוד כלים מרובים דתיקון.
הר"ה מפּאַריטש התנצל במאד שאינו עושה זאת מפני היוהרא וגסות הרוח, ומתוך בכי רב סיפר את תהלוכות ימי חייו עד אשר בא למורו ורבו הרה"צ ר' מרדכי זצ"ל מטשערנאָביל, והשתלשלות בואו להכנס תחת כנפי תורת חסידות חב"ד.
כשהי' בן ארבע עשרה שנה התחיל ללמוד ספרי הקבלה ולהתפלל בכוונות האריז"ל ויעסוק בתעניתים וסיגופים, וכשהי' בן שמונה עשרה45 ראה בפעם הראשונה את אור קדושת כ"ק הרה"צ ר' מרדכי מטשערנאָביל, וידבק בו ללכת בדרכי החסידות46.
כשנסע כ"ק אדמו"ר הזקן בשנת תקע"א לוואָלין. הנה בחזירתו עבר דרך גליל מאָזיר ואלפי אנשים נתקבצו בכל עיר ומושב אשר נתעכב שמה.
ובאחד מבתי המלון — קרעטשמע —
הערות
- 43. תהלים יא, ז.
- 44. חבקוק א, ד.
- 45. בן שמונה עשרה שנה — "כנראה שהוא טעות הדפוס, כי בסיפור זה עצמו משמע שזה הי' קודם שנת תקע"א" (הערת כ"ק אדמו"ר נשיא דורינו ב"ראשי פרקים" מתולדות ר' הלל — נדפס בפלח הרמון על ספר בראשית ועל ספר שמות (הוצאת קה"ת) בתחילתם).
- 46. ראה אגרות-קודש ח"ג ס"ע שכט ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.