414

בראש התנועה, הנה לרגלי השערורי' הגדולה הלזו נתעורר גם ר' אבא דוד ויחפוץ לדעת שרש דבר מה נמצא אשר בגללו הי' הסער הגדול בעדת ישראל ובווילנא בכלל, וההתרגשות הכי גדולה בתוככי גאוני התורה בפרט, וסוף דבר כי ר' אבא דוד בהריחו את טעם ההשכלה בידיעת הוי' על ידי ענין הבריאה יש מאין והדומה המתבאר בתורת החסידות דבקה נפשו בתורת החסידות. וכעבור שנה בלימוד עיוני בהוראתו של הרה"ח רב"מ נסע רא"ד לליאָזנאָ ויהי לאחד מגדולי החסידים. להיותו גאון נפלא, אשר כ"ק אדמו"ר הזקן בחר בו שילמוד עם נכדו כ"ק אדמו"ר צמח צדק אחר הבר מצוה כשנה תמימה, הציעו לו כמה כתבי רבנות הנה מיאן בזה מפני אהבתו את הבדידות, וכשלשים שנה ישב בכפר, ויכנוהו החסידים בשם אבא דוד אתכסיא.

כבן שמונים שנה הי' החסיד רא"ד אתכסיא כשבא לבנו הרב ר' זרח המ"ץ מגריווא וישכיר לו דירה אצל ביהכנ"ס ורוב היום והלילה הי' יושב בבהכנ"ס ולפעמים הי' גם לן שמה.

עדת החסידים בדענענבורג וגריווא היו נוהגים בו כבוד נפלא, כי הי' נודע לגדול בתורה הנגלית ותורת החסידות.

זקני החסידים ספרו אשר עוד כארבעים שנה מלפנים — בשנת תקס"ז — אמר כ"ק אדמו"ר האמצעי: אבא דוד'ס מוח איז אָנגעזאַפט מיט שכל אלקי.

החסיד ר' זלמן משה לייצענער אשר הכיר את ר' אבלי דוד רבות בשנים מאז היותו בוויטעבסק ובכפר הסמוך לנעוועל, וגם הזדמן עמו רבות פעמים בליובאַוויטש התפלא מאד על אשר הרא"ד שינה את הנהגתו ממתבודד ושותק למעורב עם הבריות ומרבה לדבר.

* * *

בין הסיפורים אשר סיפר הישיש רא"ד אתכסיא, סיפר על אודות חגיגת חג ל"ג בעומר בשנת תר"ד בליובאוויטש.

וזה דבר הסיפור:

משנה הראשונה שקבע כ"ק אדמו"ר העבר²² את משכנו בעיר ליובאוויטש — בשנת תקע"ד — חידש את המנהג הקדום לחוג את חג ל"ג בעומר על פני השדה מחוץ לעיר⁴⁰, בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות ובניגונים ובריקודים, ובאמצע הסעודה או בסופה הי' בא כ"ק אדמו"ר ואומר מאמר חסידות והי' מצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, עניני התורה שיחות והסיפורים שדברו אז. ואחרי אשר נסע כ"ק אדמו"ר היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב. וכשנתיישבו חוכרי הכפרים, החסידים ר' שלמה בר' שמשון ור' יוסף מיכאל בר' פייווש משה, בסביבות ליובאַוויטש, נקבע מנהג חגיגת ל"ג בעומר בסעודות גדולות.

תחלת מרחשון תר"ד בא ציר מיוחד לחסידי נעוועל ובידו מכתב כללי מהשוד"ר הרה"ח ר' יוסף⁴¹ בן הח' הרב וכו' ר' יששכר דוב⁴² בפקודת כ"ק אדמו"ר אשר החסידים לא יבואו לליובאַוויטש ולא יכתבו מכתבים להתם, ויספר בארוכה ע"ד המלשינות של המשכילים בווילנא.