263

תורת החסידות האָט פועל געווען למעלה, אַז אין יעדער צייט און אין יעדער אָרט וואָס מ'וועט לערנען און ריידין דברי חסידות, זאָל דאָס פועל זיין, נאָר בתנאי אַז עס זאָל זיין דברי הרב.

* * *

המורם מכל האמור הן המה עשרה דברים אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק:

א) תורת החסידות היא חכמה עמוקה עם שכלים עמוקים ורחבים ביותר.

ב) ישנו הפרש בין שכל דגליא ושכל דחסידות.

גה) מבאר ההבדל אשר בין ההשכלות העמוקות, אשר בתורה הנגלית, להשכלים העמוקים שבתורת החסידות בג' דברים:

א) השכלים העמוקים שבתורה הנגלית, הנה המציאות שלהם נרגשת ע"י אחד החושים. לא כן תורת החסידות אשר גם המשלים והדוגמאות אשר מהם צריכים להבין השכלים עצמיים, הנה גם הם עפ"י רוב מציאותם בלתי נרגשת באחד החושים.

ב) הבנת והשגת השכלים העמוקים שבנגלה, אם כי גם הם באים ביגיעה, מ"מ הנה ביגיעת בשר וטרחה גדולה עומד עליהם. לא כן בהבנת והשגת תורת החסידות שצריכים יגיעת נפש עד שיעמוד על בוריו של דבר.

ג) כל הבנה והשגה שהמשכיל על דבר מבין ומשכיל הנה הוא חי בזה, ער לעבט מיט דער השגה, ועם היותה חיות פנימי, מ"מ אינה אלא חיות זמני. אבל החיות דתורת החסידות הוא חיות עצמי.

ו) חיות עצמי דתורת החסידות הוא חי בעצם.

ז) חי בעצם הוא חיות להחיות.

ח) תורת החסידות מחי' נפשות.

ט) רבינו במסירת נפשו הק' על תורת החסידות פעל למעלה, אשר בכל זמן ובכל מקום שילמדו תורת החסידות בספר או בעל פה, יפעל על השומעים.

י) בתנאי שישמרו דברי הרב.

עשרה דברים הללו: א) עמקות תורת החסידות. ב) ההפרש בין שכל דגליא לשכל דחסידות. ג) נגלה מציאותו מורגש, וחסידות גם המשלים רוחנים. ד) שכל הנגלה בא ביגיעת בשר, ושכל החסידות ביגיעת נפש. ה) שכל הנגלה הוא חיות אבל זמני, ושכל החסידות הוא חיות עצמי. ו) חיות עצמי הוא חי בעצם. ז) חי בעצם הוא חיות להחיות. ח) חסידות מחי'. ט) חסידות פועל בכל זמן ובכל מקום. י) שמירת דברי הרב. הנה עם היות אשר כל אחד מהם הוא תורה שלמה, אבל עם זה הנה נעוץ תחלתן בסופן, כי עיקר העיקרים הוא שמירת דברי הרב.

* * *

לכל דבר חולי ומחלה בחולי הנפש, יש בתורת החסידות רפואה להחולי ומחלה ההיא, וכידוע אשר כמה וכמה פרקים מספרו של רבינו הקדוש ספר התניא היו עוד קודם שחיבר רבינו את ספר התניא (בשנות תקמ"זמ"ט בערך) בספר מסודר¹⁹.

פרקים אלו האמורים היו כבר ידועים בין החסידים ותלמידי החדרים²⁰, והן