257
החסידות, און עס איז געוואָרן גאָר אַ גרויסע דרישה אויף דעם דאָזיקן ספר.
אזוי איז אין משך פון אַ פּאָר יאָר נתפשט געוואָרן דער ספר לקוטי אמרים תניא אויך אין אַנדערע מדינות ווי רומיניא, גאַליציע וכו'.
ז. בשנת תקנ"ה14 האָט אַ געוויסע כנופיא מנגדי שטת החסידות ודרכי החסידים מעתיק געווען אייניגע שטעלן פון דעם ספר לקוטי אמרים תניא און זיי מזייף געווען אַריינשטעלענדיק ווערטער פון ספיקות און כפירה ר"ל און האָבן דאָס אונטערגעטראָגן דעם גאון אין ווילנא בכדי אַרויס צו באַקומען פון אים אַ פסק דין אַז מען זאָל דעם ספר פאַרברענען און די עדת החסידים רודף זיין אַלס אַ כת וואָס זיינען מנגד צו תורה ומצות.
בסלוצק הי' אחד הגאונים זקן מופלג כבן מאה שנה הגאון ר' תנחום פרוש שמו, ועוד בבחרותו הי' מפורסם בין העילוים דזמן ההוא, הוא הי' בן גילו של אביו זקנו של הגר"א אשר ברכו באריכות ימים והי' אחד מהמנגדים לצדיקים הנסתרים ורודפם בכל מיני רדיפות.
בקיבוץ הרבנים הגאונים בירידים דמינסק וסלוצק הי' הגאון ר' תנחום פרוש דורש בכל תוקף עוז על פי התורה כי יפרסמו חרם בנרות שחורים ובתקיעת שופר לא לבד על החסידים אלא גם כל איש ואשה בישראל אשר יחוננום או יקרבום יהיו בכלל החרם.
ויצו את בנו הגאון הר' יעקב קלונימוס קלמן ואת הגאון ר' משה שמואל ואת הגאון ר' בצלאל עזריאל מסלוצק אשר הם ותלמידיהם יחרימו את כת הנסתרים והנמשכים אחריהם.
ח. די כת המנגדים אין שקלאָוו, ובראשם הגאון הדרשן המפורסם העניו והצדיק תמים ר' פנחס — זעירא — בהגאון הדרשן ר' יהודה פרוש, והמוכיח המפורסם בתעניותיו משבת לשבת ר' טובי' קלמן פייווש פרוש, והמוכיח המפורסם ר' אברהם פרוש הציעו להדפיס ספר מוסר ביחוד להחליש כחו של הרב דחסידים.
הגאונים הנ"ל באו בדברים עם ר' ברוך שיק שהתלמד בבערלין ובפּאַריז15 אשר יחפש באוצרות הספרים דשם איזה כתב יד או ספר מוסר אשר ידבר בענין אמונה אהבת ה' ויראה ויהי' בלשון צח. ר"ב שיק חפש ומצא את הספר לקח טוב מר' אברהם יגל בר' חנני' ממונציליצי ממשפחת הגאליקי בדרך שואל ומשיב רב ותלמיד.
הגאון הר' יעקב קלונימוס קלמן הדפיס את הספר לקח טוב בשנת תקנ"ו ובראשו הסכמות הגאונים "חנוך הענוך במהור"ר שמואל שיק, צבי הירש בלא"א הרב מהד"ם ז"ל, פינחס בא"א כמהו"ר יהודא" (מ"מ דק' וילנא).
בשנה זו נתפרסם הלקח טוב ונתחלק אלפים אַקסמפּליארים חנם.
ט. בשנת תקנ"ד באו ממקומות הרבה מגאַליציען ומרומיניא שאלות שונות בתניא. ונמצא הסיבה שהיו טעויות בההעתקות, אח"כ נודע שהיו מזויפים כי
הערות
- 14. ראה "היום יום" ו אדר שני (ובשינויים קלים — אגרות-קודש ח"ד ע' עדר): "בקיץ תקנ"ב התחיל [אדמו"ר הזקן] לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. ובשנת תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נ"א (ראה אגרות-קודש שם ע' רסד): בשנת תקנ"ה כבר הי' התניא צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס". וראה לקמן ע' 264: "בשנת תקמ"ד בערך סידרם רבינו בכתב פיסקא פיסקא". וראה לעיל ע' 198 ובהערה 33.
- 15. ראה רשימת רבינו — "דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן" (נדפס בספר התולדות אדמו"ר הזקן ח"ב ע' 541): הפצת תרגומו של מענדעלסאן בקרב בני התורה ויודעי ספר, לבד זאת אשר כהה אור קדושת התורה וזיוה, היתה גם לגשר מעביר לכמה עשרות בני תורה, בעלי כשרונות מצוינים בבתי המדרש בווילנא, שקלאוו, סלוצק, בריסק ומינסק, לכתת רגליהם לבערלין, להתלמד שפת אשכנז וחכמת הרפואה, התכונה וההנדסה, ומהם ר' ברוך שיק כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.