11
המוחין מלמעלה איז דאַמאָלס די השגה אַנ'אַנדערע און די מוחין אַנדערע.
יא. שמעתי ממהרי"ם17 שאמר אאזמו"ר מהרשנ"ע: פון זיין חתונה האָב איך שמחת הלב און חסידים ועלען האָבען שמחת המוח, אַלס אַ אויפגאָב גיב איך זיי דעם מים רבים18. וסיים הרי"ם: אַז מ'איז געווען פאַרזאָרגט פון די וערטער כי הבינו בזה שמרמז...
יב. (שאל הרש"ל במה הוא קוטב השינוי עתה. וענה כ"ק אד"ש:) כללות הציור הי' באו"א. דעם טאַטען האָט מען געקענט פון ביהמ"ד. אכו"ש לא הי' להם תפיסת מקום, ברויט מיט ציבעלע, במילא איז מען געווען איידעלער.
יג. (שאל השואל: מספרים כי הצ"צ הי' יורד לפני התיבה ובפרט באמירת הלל19. וענה כ"ק אד"ש:) לא בימי הנשיאות כ"א לפעמים, באמירת הלל בר"ח. (שאל השואל: אם הטעם הוא מפני שרצה לברך בעצמו או רק אז כשהש"ץ לא נשא חן בעיניו לצאת בברכתו, או ב' הטעמים. וענה:) רק טעם א' (לא רצה לאמר איזה, אבל נראה הי' שהוא הטעם הב')20.
יד. כ"ק אאזמו"ר מהר"ש נ"ע אמר: דער טאַטע האָט מורא געהאַט פאַר דער ברכה (ברכת הלל בימים שאין גומרים21), איך נעם דאָס אַף זיך22.
טו. (אמר הרש"ל: בדא"ח של מהרי"א מהאָמיל23 מובא שאמר אדה"ז בשם הה"מ שציווי ואהבת24 הוא על ההתבוננות. וענה כ"ק אד"ש:) מובא זה בדא"ח25. דאָס איז אויף זיך גרינגער מאַכען.
הערות
- 17. הרה"ח הרה"ג ר' יעקב מרדכי בעזפּאַלאָוו, רב בפּאָלטאַווע. מחסידי אדמו"ר מהר"ש ואח"כ אדמו"ר מהורש"ב נ"ע. י"ב אייר תרט"ו — ל' תשרי תרע"ו. ראה אודותו: ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 92. וש"נ. ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תש"ז. תשנ"ז) ע' 81. וראה לקמן ע' 13. ע' 15. ע' 107. ע' 161. ע' 403.
- 18. המשך מים רבים תרל"ו.
- 19. ראה גם רשימת היומן של רבינו מיום ט"ו אייר תרס"ד.
- 20. ראה ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 231: "היו זמנים שהצ"צ הי' אומר ביו"ט הלל לפני העמוד, במקום הש"ץ".
- 21. אדה"ז כותב בסידורו (לפני הלל) ש"בימים שאין גומרין את ההלל יש לנהוג שהש"ץ לבדו יברך בתחלה ובסוף והקהל יענו אמן ויצאו בברכתו". משא"כ ביחיד, "נוהגים אשר היחיד מברך — בהלל — תחלה וסוף גם בימים שאין גומרים בהם את ההלל" ("היום יום" ר"ח טבת). ובהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור ד"ה הלל: "ואני שאלתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה אם לברך תחלה וסוף ביחיד וא"ל ששאל זאת מכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה והשיב לו שיכולים לעשות כמו שרוצים".
- 22. ראה ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 241 ע"ד הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע: "כן תמיד אמר הלל בברכה. על אמרו בברכה גם בהתפללו בצבור בימים שא"ג את ההלל, ולא יצא ברכת הש"ץ. . שאלתיו מפני מה לא יתפלל בעצמו לפני התיבה ויהי' טוב לדברי הכל, ויענה: מה לי לקחת הכל אַפן וואָגען". ולהעיר משיחת ש"פ מסעי תשמ"א בנוגע לברכת הלל: מנהג חסידים אַז מ'כאַפּט אַריין אויך די ברכה בחשאי.
- 23. בספרו שני המאורות ח"ב סימן ב (ל, ב): "שמעתי פא"פ מאדמו"ר נ"ע בזה"ל כך קבלתי מהה"מ דמעזריטש וכך קבל הוא ז"ל מהבעש"ט שמצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו (ובל"א אמר בזה"ל מע זאָל זיך אַריין טאָן) בדברים המעוררים את האהבה, ומה שיבא מזה אין זה מעיקר המצוה".
- 24. ואתחנן ו, ה.
- 25. ד"ה להבין מצות אהבה (נדפס בדרך מצותיך קצט, א). המשך והחרים תרל"א ע' סו. בשם הרב המגיד ממעזריטש — סה"מ תרצ"ט ע' 8; תש"א ע' 116; אגרות-קודש ח"ג ע' תכו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.