273

יראה גדולה פנימית לפי ערך שנותי הי' לי מפני הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בעת ההיא, והגם כי הי' מקרבני וכבר נתן לי שני מתנות גדולות, הדרוש ת"ר נר חנוכה תרמ"ג¹⁴ (כמבואר בההערה שם¹⁵) והדרוש מה רבו מעשיך, וגם למד אתי דברי חסידות מלבד שני המאמרים הנ"ל, בכל זה הייתי זהיר מבלי לכנוס לחדרו בלי הכנה, והייתי מונע את עצמי מלילך לחדרו גם בענין של שליחות, כמו בהובאת הפוסט או טע"ג. לעתים הייתי מוזג לו בבקר את כוס הספעציעס שהי' שותה (כי הי' זמן של איזה שנים אשר תמורת טיי' היה שותה ספעציעס, מין עשב ירוק) עם חלב בבקר קודם התפלה, וכאשר הייתי יוצא מחדרו אחר הנחת תפילין כנ"ל, הייתי לוקח הכוס שהי' שותה בו החלב (כי דרכו הי' לשתות ב' או ג' וחצי כוסות חלב) קודם התפלה. והייתי מוצ]יא[ גם הספעציעס. ובאמצע היום לעת סעודת הצהרי' על הרוב הייתי אוכל בעצמי, וכן סעודת הלילה, כי סדר היום שלי לא התאים עם סדר זמני האוכל. ורק בש"ק בלילה וביום הייתי סועד אתו עמו בבית כ"ק א"ז הרבנית הצדקנית נ"ע.

זה תודה לאל עליון כשלשים ושבעה שנים מני אז¹⁶, הנני זוכר כל הענין בצורתו בדמותו כאשר הי' אז כל אורחי ונתיבותי בהנוגע ביחס חרדת היראה ואופן הכבוד פנימי להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק.

ברגע ראשונה אשר כבוד אמי זקנתי נ"ע נתנה לי המתנה הנ"ל חפצתי תומ"י ללכת להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ולספר לו את כל הדברי' אשר סיפרה לי, אח"כ התבוננתי כי לא אמהר בזה. והמלמד שלי הי' ר' ניסן נ"ע¹⁷, אותו אהבתי במאד, וספרתי לו כי כבוד אמי זקנתי נתנה לי מתנה, חגורת משי (והדברים אשר סיפרה לי לא הגדתי לו, כן על דבר שאמרה לי אשר אשאל מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק כנ"ל לא הגדתי לו).

כשמוע רבי ר"נ נ"ע הנ"ל מהמתנה הנ"ל, אמר לי כי זוכר הוא הבר מצוה של כבוד דודי הרז"א נ"ע שהי' בחדש תמוז בשנת תרל"ב (כבוד דודי הרז"א, נולד י"ט תמוז תרי"ט¹⁸), והי' סעודה גדולה בגן אשר אחורי בית הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר מוהרר"ש נ"ע, ובאו הרבה אורחים, ובעלי בתים הרבה מהסביבה מוויטעבסק, ארשע, מאהילוב ועוד.

וזוכר הוא הבר מצוה של הוד כ"ק