239
פערד ווייֵס גאר פון קיין הימעל ניט...320
מהרי"ן204 הן הי' תמים ופעם אירע שאיש אחד חפץ להפטר מאשתו, ויעליל עלי' שילדה לזנונים ח"ו. ויקראהו מהרי"ן לחדרו, וישאלהו עוד הפעם אם עומד על דבריו שלא ממנו, אבל יתיישב מתחלה טרם ענותו, כי אם יענה שלא כהאמת לא יוציא שנתו... ויודה האיש שרק תואנה היא.
היו לומדים את הילדים את הלחש חד חד נחית וכו' (שבת סז.321), ואומרים אותו כשהי' עומד, ח"ו, עצם בגרון. מניחים — מלבד זה — קערה על ראשו322.
(כמדומה במהרי"ל323, שלחש זה גם עתה משתמשים בו, ולא כשאר לחשים. מ"מ324).
מנהג מאבותינו כשבאים צוהיצט, שלא לשתות כ"א וואַרעמע טייֵ. פעם אמר לי אדנ"ע: אַז דו ווילסט רעכען דאס צו צו אתכפיא325.
ט' וי"א סיון. רצ"א. ריגא.
נשואי הצ"צ הי' בהיות לו יב' או יג' שנה, כי רב"ש הי' בערך ט' שנים לעת הסתלקות אדהזנ"ע326.
התנהגות מהרשנ"ע היתה שונה מזו של אחיו. הם היו מתרועעים עם הבאים, חוזרים דא"ח ברבים וכו', משא"כ הוא הי' איש שמח — אַ פרייֵליכער — אבל שטיפעריש, לא חזר דא"ח ברבים.
בהיותו כבר רבי — אחרי הסתלקות הצ"צ — התנהג ברוממות גם נגד החסידים הזקנים, גם עם בניו.
הערות
- 320. כאן הושמטה שורה.
- 204. כ"ק אדמו"ר הר' ישראל נח בן כ"ק אדמו"ר הצ"צ — ראה אודותו ברשימת המאסר (ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 255. וש"נ).
- 321. ושם (ובפרש"י): "כולהו (כל השנויות שם — בתוספתא דמסכת שבת שבהלכות דרכי האמורי) אית בהו משום דרכי האמורי, לבר מהני, מי שיש לו עצם בגרונו מביא מאותו המין ומניח לי' על קדקדו, ולימא הכי, חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד (לחש הוא), אין בו משום דרכי האמורי".
- 322. ראה אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ג ע' עט: "פעם שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר. . הלחש למי שנתחב לו עצם וכו' (שבת סז, א) שהיו למדים אותו אפילו לתינוקות של בית הרב, ובעת הצורך, ל"ע ול"ע, היו אומרים אותו בהקדמת העמדת קערה על הראש".
- 323. בהערת כ"ק אדמו"ר באגרותקודש שם: "שוב מצאתי כן גם במהרי"ל — בסופו בליקוטים[ednref_57_*]".
- 324. יש לציין שבהערה זו חותם כ"ק אדמו"ר שמו, ולא (כברוב הערות כיו"ב) "הכותב".
- 325. ראה גם שיחת י"ג תמוז תשט"ו.
- 326. הסתלקות אדה"ז היתה בשנת תקע"ג, וכיון שאז הי' רב"ש — בנו בכורו של הצ"צ — בערך ט' שנים (ראה לעיל ע' 227), עכצ"ל שחתונתו של אביו הצ"צ היתה בהיות לו י"ב או י"ג שנה. — ולהעיר ממ"ש כ"ק אדמו"ר בראשי פרקים מתולדות הצ"צ ב"היום יום" בתחילתו, ובסו"ס דרך מצותיך (הוצאת קה"ת), שהצ"צ נולד ביום כ"ט אלול שנת תקמ"ט[ednref_58_*], וחתונתו היתה בשנת תקס"ג[ednref_59_**]. [edn_57_*] במהרי"ל שם (הובא בחידושי רע"ק ליו"ד סשל"ו): "כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם. . מלבד הא דאיתא במס' שבת ס"פ במה אשה מי שנתחב לו עצם בגרונו מביא מאותו המין, ר"ל מאותו מין עצם ויניח לו על קדקדו ויאמר הכי: חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד, והלחש הזה בדוק ומנוסה הוא, לכן אותו לבד התירו ולא שום א' יותר". [edn_58_*] ראה ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 114 ובהערה 33. [edn_59_**] להעיר שבספר מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' שמג, מביא המו"ל מכו"כ מאמרים בכת"י, שעליהם רשום שנאמרו על חתונת אדמו"ר הצ"צ בשנת תקס"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.