238
בספר303 חקירה הנדפס נחסר הרבה מההג'304. הצ"צ חברו ביחס עם נסיעותיו לפ"ב שצריך הי' לענות על שאלות ה' שטער'305 (?)
הצ"צ אמר על רד"ץ306 שמעולם לא הי' אַ אינגעל307.
ר' זלמן נײַמאַרק308 — הי' רב בסטאַראָדוב — כשהעלילו על מהרשנ"ע ביחד עם העלילת דם, לקח את כל האשמה ע"ע באמרו: זײַנע אַ שעה309... וישב בתפיסה שמונה שנים בעד זה310.
הוא אמר בשמעו "כל הנהנה"311 מאדנ"ע: עמך לא חפצתי וגו'312. איך דארף משיח'ן ניט313... אט איצט נכלל ווערען אין עצמות, און עס וואָלט דאך געווען פאר ביידען גוט. פאר עצמות גוט און פאר מיר גוט...
כשהלכו מהשלחן לטבול, ונכנס אדנ"ע314, וכולם נשארו לחכות עליו, אמר ר"ז בל' הרמב"ם315: לא וכו' ולא המקוה מטהר אלא גזירה וכו' (316 ). ווי איך בין אַ איד, איז די מקוה דאַרף איהם, ניט ער די מקוה, אבל גזירה גזרתי חקה חקקתי317.
שמעתי ממאניע מאנעסזאהן267 שפעם318 בא שליח319 אל מהרשנ"ע, שחפצו לבוא לליובאוויטש. ושילמוד עמו מהרשנ"ע ג' פעמים חסידות, ולא ביום א' וכו'. המענה הי' — אַ פַשטן... אַ
הערות
- 303. נעתק (בשינויים קלים) ב"היום יום" כח טבת (מ"סיון רצא") וראה גם "פתח דבר" מכ"ק אדמו"ר לספר החקירה הוצאת קה"ת.
- 304. = מההגהות.
- 305. המלומד המשכיל בצלאל שטערן מאדעסא — ראה קונטרס ה"צמח צדק" ותנועת ה"השכלה" ע' 24 ואילך.
- 306. הרה"ח ר' דוד צבי חן. — ראה אודותו לעיל ע' 223.
- 307. ולהעיר מספר השיחות תש"ג ע' 143, שכשהי' הרד"ץ בן י"ב שנה אמר לו הצ"צ: פאָלג מיר ווער אויס אינגל.
- 308. הגה"ח ר' משולם זלמן ניימאַרק מ"ץ סטרדוב, וויטעפסק ונעויל. — הבא לקמן — נעתק (בשינויים קלים) במכתב כ"ק אדמו"ר לנכדו (אגרותקודש ח"ו ע' קצח ואילך): "והנה אעתיק בזה הרשום אצלי מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. . וזלה"ק כו'". וראה גם מכתב כ"ק אדמו"ר — אגרותקודש חי"א ע' שכט.
- 309. "וביאר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכוונתו שבלבול שעה א' של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש יקרה אצלו כ"כ עד כי לקח ע"ע האשמה" (אגרותקודש חי"א שם).
- 310. ראה (אודות מאסרו) — אגרותקודש אדמו"ר מהר"ש ע' כב ואילך, ובהערות שם. וש"נ.
- 311. תרנ"ב — נדפס בסה"מ תרנ"ב ע' צא ואילך.
- 312. תהלים עג, כה. וראה דרך מצותיך קלח, סע"א. "היום יום" יח כסלו.
- 313. בהערת כ"ק אדמו"ר באגרותקודש ח"ו שם: "מובן עפמש"כ ביד בסופו: לא נתאוו כו' אלא לדעת (ראה תניא ספ"ג) את ה' בלבד".
- 314. לבית הטבילה.
- 315. הל' מקוואות בסופן. — ושם: "דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב. . וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא, שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים אלא גזירת הכתוב היא".
- 316. לכאורה הכוונה ללשון המדרש (תנחומא חוקת ח. במדב"ר פי"ט, ח) "לא המת מטמא. . ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב"ה חוקה חקקתי גזירה גזרתי" — שזהו המקור לדברי הרמב"ם הנ"ל.
- 317. הלשון "גזירה גזרתי חוקה חקקתי" הוא במדרש תהלים באבער ט, ב.
- 267. החסיד ר' מנחם מאניש מאנעסזאהן — ראה אודותו אגרותקודש ח"ד ע' קפ. לקמן ע' 278.
- 318. סיפור זה הובא ברשימת כ"ק אדמו"ר דשמחת בית השואבה תרצ"ב בסופה ("רשימות" חוברת ז' ע' 77) — ומציין שם "עיין רשימותי שבועות רצ"א. ריגא".
- 319. כאן הושמטה תיבה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.