233

ויחזור הפקיד עם הז'שאַנדרמים בשעה 9, וימסור להם מהרשנ"ע שאין הוא יכול צונעמעֶן עד שעה 12, ויכנסו אז לחדרו.

ויאמר הפקיד שצריך הוא לעשות בקור. ויענהו מהרשנ"ע: נו, חַפש. אני רגיל שאין מחפשים אצלי, אלא שואלים אותי ועושים עפ"י דברַי. ויאמר הפקיד האם יודע הוא מי שלחו, ויענהו: אני יודע מי הוא, הַיודע הוא מי אני? אבל יֵדַע! ואהי' בוויטעפסק ואתראה עמו²⁴¹. ועתה חַפש. ויצא מחדרו אל הסוכה.

הגובר' ממוהילוב צריך הי' לנסוע אחרי חדש וחדשים לבקר את פלכו. ובפעם הזה הקדים נסיעתו, ויסור לליובאַוויטש ויספר למהרשנ"ע את אשר בקשו הגוב' מוויטעפסק, ותשובתו וכו'.

מהרשנ"ע נסע לוויטעפסק וילך — וד' ה' מהחסידים (ביניהם גם מחותנו גינזבורג²⁴², וישניאַק²⁴³ ועוד) אל הגובר', לא בביתו, אלא במקום ש"מקבל אנשים". הגוב' קבלו בספ"י²⁴⁴. ויאמר לו מהרשנ"ע שמבקשו להסיר הגזירה מעל בנו וכו', ויענה הגוב' שזה תלוי בפ"ב²⁴⁵, וכי קבל משם פקודה וכו'.

למחרתו בקר הגוב' את מהרשנ"ע, ועוד הפעם דברו עד"ז. ויבקש הגוב' את מהרשנ"ע שיבקרו עוד הפעם, אבל בביתו.

וויערעווקין²⁴⁶ הי' נוח לכעוס. וכשבא מהרשנ"ע עתה לביתו ויאמר לו ברור אשר בנו לא יעבוד בצבא, קצף עד מאד והתחיל לדבר קשות.

ויאמר לו מהרשנ"ע: היום ערב הנני נוסע לפ"ב. מחר ערב הנני בא לשם (כמדומה שכן ספר. הכותב). ליום הג' בוקר אהי' במיניסט'²⁴⁷ ואבטל הגזרה. בא"ל²⁴⁸ יתרצו לזה, הרי רק אחת נשאר לי לצאת מהנתינות (פאָדאַנסטוועֶ) ולנסוע עכב"ב לא"י²⁴⁹. ולכן אני מבקשך להכין בכל אופן כל הנצרך לזה, גוברנ' פּס²⁵⁰. אבל אם הדבר תלוי בך, בטל אתה את הגזירה, ואל תכריחני לנסוע, כי במחיר יקר תשלם בעד זה. והנני נותן לך זמן עד צאת המסע. וילך לך²⁵¹. הגובר' ענה בודטעֶ זדאָראָווי²⁵². אבל הוא לא ענה.

נסע לפ"ב שהא שם ימים אחדים, הגיש חומר המראה כי בפלכי מוהילוב וויטעפסק אין בנ"י משתמטים מעבודת הצבא (שזה הי' טענת ווערווקין. כי כ"ז עורר ווערעווקין בהרצאה שלוחה ע"י מוויטעפסק לפ"ב) וכו', ובטל את הגזירה.