230

אותיות, וג"ז תימה בעיני. משא"כ כי"ק של הצ"צ שהיו בקאפוסט נמצא הג' — על הגליון — של המג"א²⁰³. וכן מפאת ההתרשלות נאבדו ונשרפו הרבה כת"י, ומהם אחדים כי"ק של הצ"צ אצל מהרי"ן²⁰⁴.

מהצ"צ נמצא שהציב סמנים על הכי"ק של אדהאמ"צ, או אותיות (לסַמן מקום ההג' שלו, או הקצורים). באיזהו מקומן, על הגליון, הג'. אבל ע"פ הרוב גם בלא סמנים. אלא שמציין "עמוד... שיטה... (ומציינים המלה שבהתחלת העמוד או השיטה. וכן ראיתי גם אצל מהרשנ"ע ואדנ"ע שמציינים כן לכתבים שלהם גופא ג"כ. הכותב), אף שלא הי' כ"כ חפּסידיג לאדהאמ"צ²⁰⁵. בתחלה הי' יותר... לאדהאמ"צ, אבל כשהתחיל לומר מאמרים הארוכים²⁰⁶, הי' גם פעמים שלא הי' בשעת אמירת הדא"ח²⁰⁷.

משנת תקס"ו ואילך, הי' אדה"ז אומר דא"ח ברבים, פעמַיים בחודש²⁰⁸. שבת מברכין ועוד פעם. אם הי' שבת ר"ח לא הי' אומר.

משנת תקס"ט, לא הי' אדה"ז מקבל אנשים השואלים²⁰⁹ (כ"א אלו השואלים יחידות גשמיית, פרנסה עצה וכיו"ב, או עניני העיר וכו'), והי' שולחם אל אדהא"מ באמרו: "גייֵט צו מיַין רבי'ן". והי' נכנס אדהאמ"צ אל אדה"ז מקודם, ובא אח"כ מוסמך, ועונה על היחידות של עניני עבודה, השכלה. כשהיו מבקשים ברכה הי' נכנס אל אדה"ז על איש פרטי זה בפרט, ובא ועונה. פעם כשבא אליו איש אחד, והתחיל להכן ליחידות, ענהו: צו וועמעֶן דו ביזט געקומען, איז ניטא אין דער הייֵם²¹⁰. ורק חזר אתו דא"ח ששמעו, אבל לא קבל היחידות.

וברצון אדה"ז, הי' אדהאמ"צ אומר דא"ח ברבים²¹¹, מאמריו של אדה"ז בהוספת אותיות, או גם ענינים, אלא שהי' אומר לא בזמן אמירת אדה"ז. היו גם ש"ק כאלו ששניהם אמרו, לא בב"א²¹² וכנ"ל. לפעמים חזר המאמר שאמר אדה"ז, ולפעמים מאמר אחר. אירע ג"כ, שאדה"ז שמע אמירת אדהאמ"צ, ופשיטא שהרבה מהחסידים שספרו לאדה"ז המאמר שאמר אדהאמ"צ. ונפלא הוא מסירת ונתינת כחות מאדה"ז לאדאמ"צ, עוד בחייו.

בתחלה הי' אומר אדהאמ"צ מא'