ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א ספר השיחות — תרצ"א ב' דחוהמ"פ. רצ"א ריגא.214

214

באה²⁷, כי בארעא דישראל אין צריך הקדמות לזה, ומחכים בכל עת, משא"כ בני חורין צריך הקדמת הגאולה, ואינו מוחלט [צ"ע הפי' בזה והיחס לחלוק דמלרע ומלעיל²⁸. ולפענ"ד אולי אפ"ל²⁹ שהחירות כבר ניתן במ"ת, ובלמוד התורה כראוי נעשה ב"ח וכדאיתא (אבות פ"ו מ"ב³⁰), משא"כ ביאת הארץ צריך לגאולה וכו'. הכותב].

באר נטילתו האפיקומן של ב"ב והצניעו עם שלו, "שמעתי שהוא כמו תכוסו על השה³¹, שיעשו קרבן פסח ביחד. פעם בקש נחמן מַריאַסין³² את אאמו"ר לקחת גם את שלו, ויענהו "דאַרפסט דאך וויִסען ציִ איִך וויִל"³³.

גם אצל המגיד הי' מנהג זה. והי' מחלק תלמידיו לג' מחיצות. מחיצה א' ב' וג'. לא שמעתי אם הי' מצרפם לאפיקומן שלו, או רק שלהם. וכן הי' ג"כ אצל אדה"ז. — פעם א' לא לקח מאחד מחתניו ונעדר חתנו באותה שנה — כן הי' נוהג גם אדהאמ"צ. והצ"צ — הי' זמן שהי' סמוך על לגמרי על שולחן חותנו, זמן — שהי' בא רק להשלים הסדר אצל אדהאמ"צ, וזמן שהי' עושה כל הסדר לעצמו³⁴.

הערות

27. ויצא כט, וט: "והנה רחל בתו באה עם הצאן. . ורחל באה עם הצאן". ובפרש"י (שם, ו), (שבראשון) "הטעם באל"ף (מלרע), ותרגומו אתיא, ורחל באה (השני), הטעם למעלה בבי"ת (מלעיל), ותרגומו אתת, הראשון לשון עושה, והשני לשון עשתה". ובהערת כ"ק אדמו"ר בהגש"פ שם: "ראה רש"י בראשית כט, וא"ו. זח"א רסה, א. רמב"ם הל' תשובה ספ"ח"[ednref_51_*].
28. ובא' ממכתביו (אגרותקודש חי"א ע' קעה. נדפס גם בהגש"פ הנ"ל ע' סח) — במענה לשאלה איך לפרש "לשנה הבאה בארעא דישראל, הבאה מלעיל" — כותב כ"ק אדמו"ר: "נראה לי לומר שפירושו כפשוטו, שזה תקופה שכבר התחילה, בשנת פסח זה עצמה, ולשנה הבאה מלרע — בני חורין, היינו, בעתיד. ולהוסיף גם בהבנת הדברים ובפרט ברוחניותם, כי לשנה הבאה בארעא דישראל תלוי רק בהאדם עצמו, שבחירה חפשית לו, ובפרט ברוחניות הדברים. . ולכן כשאומר ומחליט לשנה הבאה בארעא דישראל — בידו להעשות כך על אתר, וגם שעה אחת קודם, משא"כ להעשות בני חורין, היינו להשתחרר משעבודים, הרי, כמו בדין הנגלה צריך לשטר שיחרור או לענינים מעין זה, וברוחניות ה"ז כמה שנאמר שרק הקב"ה שוחטו ליצה"ר, וכדרז"ל אל תקרי חרות אלא חירות".
29. לכאורה כוונת כ"ק אדמו"ר שאולי אפ"ל להיפך — שהא' ("לשנה הבאה בארעא דישראל") הוא מלרע, והב' ("לשנה הבאה בני חורין") הוא מלעיל, כי (כפי שממשיך בפנים) החירות כבר ניתן במ"ת, משא"כ ביאת הארץ צריך לגאולה (היפך הביאור בהמכתב שבהערה הקודמת, שלהיות בארעא דישראל ה"ז בידו, ולהיות בני חורין ה"ז רק ע"י הקב"ה).
30. "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".
31. בא יב, ד. — וראה רמב"ם הל' קרבן פסח רפ"ב: "אין שוחטין את הפסח אלא למנויו שנאמר תכוסו על השה", והרי האפיקומן הוא זכר לקרבן פסח (וראה גם שיחת ח"י אלול ה'שי"ת (תורת מנחם — התוועדויות ה'שי"ת ע' 201)).
32. ר' ישראל נחמן — הכהן — מאריאשין. ראה אודותו בהערת כ"ק אדמו"ר בספר השיחות תורת שלום ע' 16. וראה שיחת ליל א' דחגה"פ תש"ב (ספר השיחות תש"ב ע' 87): "ר' נחמן מאריאשין איז געווען פון די חסידים, וועלכע פלעגען זיין חג הפסח ביי די רביים, "א פסח'דיגער", און ביי אים איז געווען פארצייכענט א סך ענינים וואס ער האט געזען און געהערט פסח ביי די רביים". וראה אגרותקודש ח"ג ע' רמ.
33. ראה גם שיחת י"ט כסלו תשי"ג; ש"פ מקץ תשי"ח.
34. ראה רשימת היומן של רבינו בספר השיחות תורת שלום ע' 80. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 231. [edn_51_*] בזהר שם: "העולם הבא, שכבר בא מקודם ששת ימי בראשית". וברמב"ם שם: "זה שקראו אותו חכמים העולם הבא לא מפני שאינו מצוי עתה. . הרי הוא מצוי ועומד. . אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.