212
ב' דחוהמ"פ. רצ"א ריגא1.
למים שלנו — של שמורת ע"פ2 — הולך — כ"ק מו"ח אד"ש — בעצמו3. העמידו הצלוחית עם המים שלנו — של זכוכית4 — בחדרו עד למחרתו. ביום הובילוה, מעוטפת בנייר ואלונתית למקום האפי'.
ספר שלאפית שמורת ע"פ הי' תמיד אדנ"ע בעצמו ג"כ. הי' אומר ג"כ הלל, והי' מפסיק גם באמצע פרשה כדי להורות איך לאפות וכיו"ב5.
מצאתיו אומר "קרבן פסח" ומשניות פסחים פתוח מונח אצלו על השולחן6.
בשנה זו סדר ה"מצות" — לסדר — על טס של כסף7. למרור וחזרת הן חרייֵן, הן סאַלאַט8. המצות מניח בין כפלי אלונתית (ע"ד כמו בין דפי ספר, ודף בין מצה לחברתה)9.
קדוש בעמידה10.
הֵא לחמא בציירי11.
ליחץ הוצאתי את האמצעית כדי לפורסה, ואמר לי שצריך לפורסה בלי ראות12.
לא הי' מגבי' הקערה ורק מגלה מקצת הפת13.
הערות
- 1. מרשימות כ"ק אדמו"ר.
- 2. = ערב פסח (ע"ד אפיית מצות מצוה בע"פ אחר חצות — ראה שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תנח. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חט"ו ס"ע נז).
- 3. ראה אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ה ע' שיב: "אין אני נוכח בעת אפית המצ"ש בע"פ".
- 4. ראה שו"ע אדה"ז שם סתנ"ה סי"ט.
- 5. נעתק (בשינוי לשון קצת) ב"היום יום" יד ניסן.
- 6. ע"ד הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב באמירת "קרבן פסח" — ראה שיחת חג הפסח תרצ"ד סכ"ד (לקו"ד ח"א קלד, א). רשימת המאסר (ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 252). וראה רשימת היומן של רבינו מיום ה' תשרי תרנ"ב (סה"מ תשי"א ע' 296).
- 7. בהגש"פ עם ליקוטי טעמים, מנהגים וביאורים (בעריכת כ"ק אדמו"ר) ע' ו (בהוצאת תנש"א) — שזהו מנהג האדמו"ר בלבד, אבל בבית הרב "מסדרין המצות על מפה ולא על קערה" (ושם ע' נו (מ"רשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א"): "ואולי רק על שולחן האדמו"ר יש לעשות כן, אבל בכ"מ צ"ל קערה כיון שהיא (ככתהאריז"ל) "בחי' מלכות הכוללת כו'" — ראה במדב"ר (פי"ג, יד): קערה כנגד הים. מאו"א מע' קערה").
- 8. בהגש"פ הנ"ל ע' ז — לאחר הקדמת אריכות השקו"ט בזה — מסיים: "ואנו נוהגין ליקח חזרת (סאלאט) ותמכא (חריין) שניהם — הן למרור והן לכורך".
- 9. בהגש"פ הנ"ל ע' ו: "ונוהגין להפסיק במפה בין מצה למצה, והטעם מבואר בסי' קול יעקב. וכ"ה ג"כ בתפא"י סוף מסכת פסחים (תוספות חיים)".
- 10. בהגש"פ הנ"ל ע' ח: "ואנו נוהגין לקדש מעומד הן בשויו"ט הן בפסח (כ"ה בפע"ח שי"ח פי"ד ושכ"א פ"ו, סי' האריז"ל מ"ח. ועיין שו"ע או"ח סרע"א ס"י ונ"כ)".
- 11. בהגש"פ הנ"ל ע' יב: "הא — בצירי (מ"ח, סי' האריז"ל עיי"ש הטעם) ונמצא בכתוב בנקוד זה (בראשית מז, כג. יחזקאל טז, מג. דניאל ב, מג), אבל שם פירושו הנה, ולא זה" (וראה ספר השיחות תרצ"וחורף ה'ש"ת ע' 261. ע' 320. נתבאר בשיחות ליל ב' דחגה"פ תשי"ד, תשח"י (נדפסו גם בהוספה להגש"פ הנ"ל ס"ע קו ואילך. וש"נ)).
- 12. בהגש"פ הנ"ל ע' יא: "ופורסין המצה כשהיא בתוך המפה, מכוסה".
- 13. אף שבסידור איתא "ומגבי' הקערה". — וראה הערת כ"ק אדמו"ר בהגש"פ הנ"ל ע' יב: "ומגבי' הקערה (רא"ש סוף פסחים, טוש"ע. אבל מ"ש בפסחים קטו, ב — קאי בסילוק הקערה שאנו עושין אחר אמירת הא לחמא עניא, ודלא כמ"ש בשעה"כ). בבית הרב אין מגביהין הקערה ורק מגלין מקצת המצות".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.