174
אין דעם תמימותדיקן דאַוונען, אמן יהא שמי' רבא, און מדות טובות שבטבע ורגילות פון יעדער גאָר גאָר פשוטן אידן.
גרויסע יסורים איז דער רבי אויסגעשטאַנען צוליב חסידים, דאָס הייסט צוליב מאַכן חסידים. בכלל איז דער דרך דעם רבין אַליין אויך גרינג ניט אָנגעקומען, יעדער דבר פנימי קומט אָן שווער, און בפרט אַ דבר פנימי וואָס איז פאַרבונדן מיט פנימית המוח און פנימית הלב, קומט געוויס אָן זייער שווער.
אַלטע חסידים וואָס האָבן געהאַט גאָר אַ אַנדער דערהער אין אַ ענין, זיי האָבן געהאַט אַ טיפן געפיל אין יעדער זאַך האָבן אָנגעציילט צעהן יסורים אין פערשיידענע אופנים.
דער גיין אין מעזריטש, צוויי קפידות פון הצדיק הקדוש ר' פנחס'ן (בעל הפלאה)8, די התנגדות פון זיינע גוטע בעקאַנטע גאונים פון שקלאָוו, מהליב וכו' פאַר זיין גיין אין מעזריטש, די שוועריקייטן אין הכרעת דינים בשו"ע, תלונת התלמידים הישנים ובראשם הצדיק הקדוש ר' ברוך זצ"ל על דרכי ושיטת חסידות חב"ד9, הויכוחים עם המנגדים, תלונת חביריו צדיקי וואלין על אשר לא חפץ להשתתף עמהם להטיל חרם ר"ל על המנגדים10, העבודה בהחזקת יושבי אה"ק ת"ו, ותלונת הצדיק הקדוש ר' שלמה נ"ע מקארלין11 על
הערות
- 8. לע"ע לא מצאתי במק"א ע"ד קפידת הרה"ק ר' פינחס הלוי הורביץ (בעל ההפלאה) על אדמו"ר הזקן, ואדרבא, ידוע ע"ד האהבה וחיבה ששררה ביניהם — ראה אגרותקודש אדה"ז ח"א ע' קיג. בית רבי חלק א פרק כה (סה, א ואילך). וראה הקדמת בני הגאון המחבר לשו"ע אדה"ז. ועוד.
- 9. ראה בית רבי חלק א פרק כא. וראה גם אגרותקודש אדה"ז ח"א ע' קטו. ע' רב. ע' רטז.
- 10. ראה רשימת רבינו הנקרא "דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן". ספר השיחות תרצ"ו ע' 80 ואילך.
- 11. בספר סיפורי חסידים להרש"י זוין (ע' 208 ואילך) מעתיק השיחה שבפנים, ובמכתב כ"ק אדמו"ר אליו (אגרותקודש חלק טו ע' תנ. והמשכו שם חלק טז ס"ע רלח) כ': "רווח הנוסח דבר פלוגתי' דאדה"ז בהנוגע למלחמת נפאליאן הי' הרה"צ וכו' מהר"ש מקרלין. וכן הועתק בס' [סיפורי חסידים] הנ"ל. ואינו, ע"פ המובא בסדה"י שהנ"ל נהרג על קדה"ש הרבה שנים לפני מלחמה זו. כמדומה ראיתי מכבר באיזה ס' שהעיר ע"ז. וי"א שהבר פלוגתי' הי' המגיד מקוזניץ". עכ"ל[ednref_49_*]. וראה גם רשימת אדמו"ר הזקן משנת תקנ"ט (אגרותקודש שלו ח"ב ע' לח): ומ' שלמה ג"כ נפטר זה זמן רב. אמנם עפמ"ש רבינו באגרותקודש ח"ב ע' שסט שהרה"ק ר' שלמה מקארלין "ביקר את כ"ק רבינו הגדול בליאזנא, בשנת תקנ"אב' (כי פעמים הי' בליאזנא בשנת תקנ"אב', ובשנת תקנ"הו', ואחרי כן כשלשה פעמים בליאדי)", נמצא שבשנת תקס"א, השנה שבה הגיע אדה"ז לליאדי[ednref_50_**], עדיין הי' הרה"ק ר' שלמה מקארלין בעלמא דין. וראה גם אגרותקודש אדה"ז ח"א ע' רח (מהגניזה החרסונית). לעיל ע' 171. [edn_49_*] בבית רבי חלק א פרק כב הערה א (מה, ב): "בסיפורים הנדפסים מכבר כתוב שרבינו הי' מחולק אז עם הרה"ק ר"ש מקארלין נ"ע שרבינו התפלל בעד ממשלתנו והרר"ש התפלל שתגבור עם צרפת כו'. . אך אין זה אמת כי הרה"ק ר"ש נ"ע נפטר שנים הרבה מקודם כי הוא נפטר בשנת תקנ"ב שהתחילה ממשלתנו לכבוש לגמרי את מדינת פולין ואז הי' ההתחלקות ביניהם שכאו"א קיים מארז"ל הוי מתפלל שלומה של מלכות. . וע"כ הרר"ש שהי' תחת ממשלת פולין התפלל עבורה, ורבינו שהי' תחת צל ממשלתנו הרוממה התפלל עבורה. וב"ה שרבינו יצא המנצח. . אבל בעת מלחמת צרפת שמענו מאחד הרבנים מנכדי רבינו שרבינו הי' מחולק אז עם הרה"ק המגיד מקאזניץ נ"ע. . וב"ה שגם אז הי' רבינו המנצח בתפלתו כו'". וראה גם בית רבי פרק כה (סד, ב). [edn_50_**] ראה גם לעיל ע' 171.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.