150

ביוהכ"פ לא בא רש"מ לביהכ"נ (הגיע העירה אבל לא בא לביהכנ"ס של אדה"ז. הכותב).

אדה"ז האט עם שטאַרק אויסגעֶרעֶדט.

באותה שנה תפסו את אדה"ז.

על שאלתי אם ישנה שייכות בין ב' הספורים (מעשה המכשפים ותפיסת אדה"ז) ענני שתמיד היו מסיימים מעשה הנ"ל (דמכשפים) "באותה שנה" וכו'.

רש"מ55 הי' מעין גורם שאדה"ז נסע לפ"ב. כי: כשבאו לתפוס את אדה"ז, התחבא. דרשו מאשתו הרבנית שתגלה איפוא הוא. כשלא הגידה הכוה על הלחי ויפילו שן מפי'. ויסעו (הבאים לתפוס). כעבור איזה זמן ופעם בלילה בשעה מאוחרת דפק רש"ם בבית אדה"ז. אדה"ז הלך בעצמו אל הדלת וישאל מי שם. (ויענה רש"ם אַ איִד. אדה"ז הכירו בקולו ויפתח לו. ויאמר רש"ם: עס איִז אַ איִדיִשע שטוב מ'מעֶג זיִך אָנואַרמעֶן. ויאמר לו אדה"ז — והם עומדים שניהם אצל התנור — הרובעֶ — דו ווייֵסט שמואל מעֶן וויִל מיִך צונעמעֶן. ויענה רש"ם: נו איִז ואָס זײַנט איִר אַ רבי וועֶט אײַך קייֵן קויל ניִט נעמעֶן. אויב ניִט זײַנט איִר וועֶרט. וויִ נעמט מעֶן דאָס אָפּ אַזוי פיִל חיות איִן גַשמיות באַ טויזענטעֶר איִדעֶן56. כל המוקף — הענין אמיתי אבל איני זוכר ברור האותיות. הכותב).

ויצוו למחר בעיר שלא לאמר עוד שאין אדה"ז בעיר — כי עד אז הוציאו קול שאינו בעיר. וכעבור איזה זמן תפסו את אדה"ז.

ב' דחוהמ"ס.

הא57 דתמיד מבארים ב' המשלים דתהום וכח הצומח יחד (לענין יש ואין)58, מפני שכח הצומח העצמי — והדגיש מלה זו — שבארץ ותהום שמתחת לארץ יש להם שייכות זל"ז. אבל אין מפרסמים טעם זה59.

ההמשכה שבאין הב' בעשבים שבלי זריעה60 לא נתבאר במאמר. ולפעמים מבארים שהוא מלחלוחית הארץ. אבל בטוב מתבאר זה בנמשל בעבודה המרירות על ריחוקו ודוקא בידיעה ג"כ טיב ועילוי הענינים שנתרחק מהם.

הערות

  1. 55. ראה גם לעיל ע' 67 ואילך.
  2. 56. ראה גם שיחת ש"פ חיי שרה תשי"א (תורת מנחם — התוועדויות תשי"א ח"א ע' 93. וש"נ). ובהערת כ"ק אדמו"ר על זה: ויש להעיר יסוד לזה — ממארז"ל "כל הישן בקילעא וכו'" (עירובין סג, ב).
  3. 57. הבא לקמן הוא, ביאור בהמאמר ד"ה בסוכות תשבו שנאמר ביום ב' דחג הסוכות שנה זו. המאמר מיוסד על ד"ה זה היום תרס"ט (סה"מ תרס"ט ע' ז ואילך).
  4. 58. ראה גם תו"ח שמות רסו, א ואילך. המשך והחרים תרל"א ע' לז ואילך. המשך וככה תרל"ז פמ"ג ואילך. סה"מ תרנ"ז ע' רב ואילך. ובכ"מ.
  5. 59. ראה מכתב רבינו מיום ד' שבט שנה זו (תרצ"א) — אגרותקודש ח"ב ע' שיב ואילך:. . . מבואר במ"א בענין מעינות תהום רבה הנוזלים עמוק עמוק בבטן האדמה, ואינם מתגלים לעולם. . אף כי אינם בעלי פועל לפעול דבר. . ואינם אלא רק מה שהם נמצאים במציאות נמצא בארץ, לזאת הנה טבע הארץ להיות רטובה. והגם שאין יחס כלל בין מעינות התהום לרטיבת הארץ, מ"מ הנה מזה שבארץ נמצאים המעינות דתהום רבה לזאת בסיבת מסיבות דבעל הסיבות ב"ה הנה טבע הארץ להיות רטובה. והנה להיות כי בארץ דוקא יש טבע הרטיבות (הנק' בל' העולם פייכקייט) הנה הארץ דוקא הרי יש בה כח הצמיחה.
  6. 60. ראה המשך וככה שם פמ"ד. סה"מ תרס"ט שם ע' ח. עטר"ת ע' תנה ואילך. תרפ"ה ע' קנז ואילך. תרח"ץ ע' רסה ואילך. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.