150

ביוהכ"פ לא בא רש"מ לביהכ"נ (הגיע העירה אבל לא בא לביהכנ"ס של אדה"ז. הכותב).

אדה"ז האט עם שטאַרק אויסגעֶרעֶדט.

באותה שנה תפסו את אדה"ז.

על שאלתי אם ישנה שייכות בין ב' הספורים (מעשה המכשפים ותפיסת אדה"ז) ענני שתמיד היו מסיימים מעשה הנ"ל (דמכשפים) "באותה שנה" וכו'.

רש"מ⁵⁵ הי' מעין גורם שאדה"ז נסע לפ"ב. כי: כשבאו לתפוס את אדה"ז, התחבא. דרשו מאשתו הרבנית שתגלה איפוא הוא. כשלא הגידה הכוה על הלחי ויפילו שן מפי'. ויסעו (הבאים לתפוס). כעבור איזה זמן ופעם בלילה בשעה מאוחרת דפק רש"ם בבית אדה"ז. אדה"ז הלך בעצמו אל הדלת וישאל מי שם. (ויענה רש"ם אַ איִד. אדה"ז הכירו בקולו ויפתח לו. ויאמר רש"ם: עס איִז אַ איִדיִשע שטוב מ'מעֶג זיִך אָנואַרמעֶן. ויאמר לו אדה"ז — והם עומדים שניהם אצל התנור — הרובעֶ — דו ווייֵסט שמואל מעֶן וויִל מיִך צונעמעֶן. ויענה רש"ם: נו איִז ואָס זײַנט איִר אַ רבי וועֶט אײַך קייֵן קויל ניִט נעמעֶן. אויב ניִט זײַנט איִר וועֶרט. וויִ נעמט מעֶן דאָס אָפּ אַזוי פיִל חיות איִן גַשמיות באַ טויזענטעֶר איִדעֶן⁵⁶. כל המוקף — הענין אמיתי אבל איני זוכר ברור האותיות. הכותב).

ויצוו למחר בעיר שלא לאמר עוד שאין אדה"ז בעיר — כי עד אז הוציאו קול שאינו בעיר. וכעבור איזה זמן תפסו את אדה"ז.

ב' דחוהמ"ס.

הא⁵⁷ דתמיד מבארים ב' המשלים דתהום וכח הצומח יחד (לענין יש ואין)⁵⁸, מפני שכח הצומח העצמי — והדגיש מלה זו — שבארץ ותהום שמתחת לארץ יש להם שייכות זל"ז. אבל אין מפרסמים טעם זה⁵⁹.

ההמשכה שבאין הב' בעשבים שבלי זריעה⁶⁰ לא נתבאר במאמר. ולפעמים מבארים שהוא מלחלוחית הארץ. אבל בטוב מתבאר זה בנמשל בעבודה המרירות על ריחוקו ודוקא בידיעה ג"כ טיב ועילוי הענינים שנתרחק מהם.