146

הכותב). — וחכה שם כל הלילה. מפני קלקול התנור בחדר זה, לא היו מסיקים שם. בבוקר בשעה חצי השמינית, כשפתח מהרשנ"ע דלת חדרו, לשמוע אם כבר התחילו אנשי המנין להתאסף. ראה את אאדנ"ע, וישאלהו מה זה. ויענהו: האָסט געזאָגט, איִך זאָל אַביִסעל צו וואַרטעֶן.. .

בגדי משי לבן הי' לובש גם מהרשנ"ע, ובלבד לעתים מיוחדים. בש"ק רק פעמים מספר.

אור לח' תשרי.

ספר: בתניא דפוסים הישנים, נדפס אגה"ת מהד"ק¹⁸. ישנו כי"ק מהרי"ל¹⁹ אחי אדהזנ"ע עם הג' ותקונים מאדהזנ"ע, אבל איני זוכר אם מהד"ק או מהד"ת²⁰.

התניא מתר"ס הוגה ע"י אאדנ"ע בעצמו²¹.

שחרית עיוהכ"פ.

הלכתי עמו לא"ז הרבנית תי'. בקש ממנה "לעקאַח"²² וגם אכלו.

ספר²³: בליובאַוויִץ אור לעיוהכ"פ, משעה 88 בערב, לא הי' צריך להיות איש מאנשים זרים בביתי. בפ'עֶרעֶדניעֶ²⁴ היו אנשים, אבל לא בחדרים.

9 לערך, אכלו ארוחת הערב. 32 הי' אאדנ"ע קם משנתו. כפרות הי' 520 לפנות בוקר, כל אותם השנים שהנני זוכר, בזה הזמן.

בקומו — 3 בלילה — הי' לומד פרע"ח השייך ליוהכ"פ, וגם שותה כוס תה. למודו הי' מסיים — פאַרבײַסעֶן — בעץ חיים. יושב בקרעסלא²⁵ וחושב הרבה.

בשעה 66, אחרי הכפרות, השו"ב הי' נכנס לחדרו — כנראה, שהי' נותן לו כסף, וגם משוחח עמו —

הולך אל המקוה. — (רק פעם אחד במשך כל היום²⁶. רק שנה אחת, אני זוכר, שהלך שתי פעמים).

מתפלל. ובכלל עריוהכ"פ שחרית הי' שמח. פרייֵליִך.

בשחרית, אחרי הכפרות, הי' לובש בגדי משי וגם מצוה לי ללבוש.

בשעה 12 הי' אומר תילים.

מלקות לפני מנחה.

מנחה וכל הסדר.