ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א ספר השיחות — תרצ"א הנהגות141

141

במצחו מגיע עד הרצפה ונשאר עומד על אצבעות רגליו וגודלי ידיו. מ"מ).

מוציוהכ"פ.

קדוש לבנה בסדור ובחגירת האבנט.

תפלת המעריב — בשליאַפּעֶ²³.

ברהמ"ז דסעודת מוציוהכ"פ — על כוס של יין. אמר שבברכתו על הכוס ש"ב — בפה"ג — אין יוצאים השומעים. וכ"א יברך לעצמו (מלשונו הי' משמע שכן הוא תמיד בברכת כוס של ברכה²⁴. הכותב).

אין מברכין שעש"ל כל צרכי עד למחרתו²⁵.

אמר לי: במוציוהכ"פ היו מדברים ע"ד הסוכה²⁶. "זאָגען מענדל'ן אַז מ'דאַרף וכו'["].

סוכות.

בלילה הראשונה נתן לי ב' אתרוגים מקאַלאַברי וא"י²⁷. באמרו: כן נתנו גם לי. וצוני לברך בתחלה על הקאל'²⁸ ואח"כ לנענע עוד הפעם גם בשל א"י²⁹. ולא לפרסם עד"ז עכ"ל.

הערות

23. בספר המנהגים ע' 59: תפלת מעריב והבדלה, בקיטעל וטלית, אבל בכובע (ולא ביארמולקע) והטלית על הכתפים. ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: "מובן עפמש"כ בשער הכוונות ש"ו תפלת מנחה ד"א[ednref_42_*]: אם הי' רואה (האריז"ל) שכבר שקעה החמה הי' מוריד הטלית בין כתפיו משום דלילה לאו זמן ציצית הוא וכשהוא בין כתיפיו אין חשש אם הוא לילה. וראה נ"כ השו"ע או"ח סי"ח". וראה גם לעיל הערה 12.
24. להעיר מאגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ד ס"ע כט: "ובפרט כשהעם רב — וכמו בכוס של ברכה בסעודה, התוועדות וכיו"ב — שמפני אריכות הזמן בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס ע"י כל השומעים קשה להזהר מהפסק. ולכן יש להנהיג דוקא מנהג ההוא, ז.א. שכל אחד ואחד יברך לעצמו ברכת הנהנין".
25. ראה גם לקמן ע' 147.
26. ראה גם התוועדויות תש"נ ח"א ע' 105.
27. = וארץ ישראל.
28. בספר המנהגים ע' 65: מברכים על אתרוג מקאלאברי (הנק' ג"כ "יאנאווער"). ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: "קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן — בעל התניא והשו"ע — להדר אחר אתרוגי קאלאברי — יאנאווע "מטעם הידוע לו". ואמר: כאשר אמר הקב"ה למשה ולקחתם לכם פרי עץ הדר גו' הושיבו שלוחים על ענן ושלחום להביא אתרוגים מקאלאבריא (ראה ג"כ שיחת שמע"צ שמח"ת ה'שי"ת [סעיף ז] הנדפסת בקונטרס פה [סה"מ תשי"א ע' 101]). וראה בשו"ת חת"ס חאו"ח סר"ז: דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת ע"כ אותם הבאים מיאנאווא שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווא, הן הנה הכשרים וא"צ שום סימן כו'. ובשו"ת בכורי שלמה סכ"ח אשר הרה"צ מטשעכאנאוו הי' מברך רק על אתרוג מיאנאווא וכ"כ בס' תולדות שלמה על המהרש"ק". וראה גם שיחות תשרי תרצ"ג (ברשימות כ"ק אדמו"ר). ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 294. וש"נ. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' רפ. ח"ד ע' כד. ועוד.
29. ראה שיחות תרצ"ג שם. ובשיחת יום שמח"ת ה'שי"ת שם: אפילו אין די ימי המהפכה רח"ל, וואס עס איז געווען שווער צו באקומען א אתרוג, האט מען געלייגט גרויס השתדלות אויף א קאלאברער, און מען האט זיך אויך משתדל געווען אויף א ארץ ישראל אתרוג. ובאגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' סג: ואתרוג א"י [=ארץ ישראל] הי' אצלו [אצל אדמו"ר מהר"ש] פ"א ולא בירך עליו כ"א בעת הלל נטלו. ולהעיר ממכתב אדה"ז להרה"ק רלוי"צ מבארדיטשוב מיום ד' לך תקס"ד (אגרותקודש שלו ח"א ע' ריג): שמעתי שכ"ק י"נ קבל מא"י תוב"ב ב' אתרוגים על החג העבר מאוד נפלא בעיני על אשר לא שלח לי א' כדרכו בקודש. [edn_42_*] בכמה דפוסים: ענין תפלת שחרית בסופה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.