134
מוצש"ק ט' מנ"א ר"ץ. יהפך לשמחה, ברלין1.
הייתי אצל כ"ק מו"ח אד"ש2. שכב על הספה. ספר ע"ד אמירת ההפטרה בשבת ר"ח מנ"א (אם לאמר השמים כסאי או שמעו). פעם אמר אדנ"ע "השמים כסאי", אבל כעבור שנים אחדות, ואירע עוד הפעם שר"ח מנ"א. אמר "שמעו". ואמר אדנ"ע שמתחרט על אשר מלפנים אמר השמים כסאי3.
שאלני, איך אתנהג בהנחת תפלין למחר. עניתי: עפ"י המבואר בשו"ע4, להניח במנחה. ויאמר לי שאניח בצנעא גם בבוקר (ובלבד שלא ירגישו בדבר) תפלין דרש"י. וכן הי' נוהג אדנ"ע, להניח בחדרו שלא יראו. ובעת שהתפללו — אמר תילים וכיו"ב5.
פעמים רבות שאלוני — את כ"ק מו"ח אד"ש — עד"ז, ולא גיליתי זה. הטלית — רק במנחה6.
ראה את אדנ"ע לומד דא"ח בט' באב, וכנראה למיגרס בעלמא7. פעם8 אירע ערב ט' באב בש"ק9. ואמר מאמר דא"ח, אחר חצות היום. אלא שאז אמר עוד הפעם מאמר, שכבר אמרו, שכנראה לא הבינו אותו השומעים כל צרכו, בפעם הא'10.
הערות
- 1. מרשימות כ"ק אדמו"ר.
- 2. בעת ההיא שהה רבינו בברלין, בדרך מסעו מארה"ב לביתו בריגא (ראה אגרותקודש ח"ב ע' רנו. לעיל ב"מבוא" ע' עב).
- 3. קטע זה הועתק (בשינויים קלים) באגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' שלב. ומסיים שם: "ויעוין השקו"ט בזה, בשו"ע או"ח סתכ"ה ובנ"כ. שערי אפרים ש"ט סכ"ב". וראה גם לקוטי שיחות חלק יג ע' 278. וש"נ. שיחת ש"פ מסעי, ר"ח מנחםאב תשמ"א.
- 4. או"ח ר"ס תקנה.
- 5. ראה ספר המנהגים ע' 47.
- 6. בספר המנהגים שם: "(משיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר): כ"ק אאמו"ר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' לובש הטלית — בבוקר ופושטו, ואח"כ לובש התפילין ומתפלל בהם כו'". ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: "אולי י"ל הטעם בלבישת הטלית גדול, אף שלא הי' מתפלל בו (ומצות ציצית הרי יוצא בט"ק שעליו) — עפ"י מ"ש בשער הכוונות ענין ציצית דרוש ב' ודרוש ה' שגם ט"ג צריך להניח קודם תפלין. ועיין שו"ע או"ח סכ"ה ס"ב ובב"י שם בשם גדולי מקובלי ספרד. — ומה שבהנחת תפלין לק"ש קטנה אין מקפידין על זה, י"ל מפני שאז הנחת התפלין הוא רק בכדי שלא יהי' קורא ק"ש בלא תפלין כו'. משא"כ בשחרית ת"ב שהי' מתפלל בהם כל התפלה".
- 7. ראה רשימת היומן של רבינו בספר השיחות תורת שלום ע' 202: "יום א' [י' מנ"א] תשעה באב (נדחה) [תרע"ד] בשעה 4 נכנסתי לכ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א מצאתיו כותב דא"ח, וכפי שראיתי התעסק אז בתיקון הדרושים שהגיד, והיינו לא שכתב כדרכו בהתעסקות בהענין שעומד בו, כ"א בקונטרס ההגהות, ואפשר דהוי דבר האבוד".
- 8. בין השנים תרמ"גתרע"ט — חל ערב ט' באב בש"ק בשנות: תרמ"ג. תרנ"ו. תרנ"ט. תרס"ג. עת"ר (ואמר אז מאמר ד"ה איכה ישבה בדד — נדפס בסה"מ עת"ר ע' ריג ואילך).
- 9. כמו בקביעות שנה זו (תר"ץ).
- 10. ראה עד"ז בספר המנהגים ע' 46: "בתשעה באב שחל בשבת ונדחה — אמר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) מאמר דא"ח בזמן הרגיל (בליל שבת). נכנסו אליו ל"חזור" המאמר אחר סעודה המפסקת, ונמשכה החזרה בלילה" (ובהערה 11 שם, שהמאורע הי' בשנת תרע"ד, והמאמר, ד"ה ציון במשפט, הוא מההמשך דזמן ההוא[ednref_39_*] ואינו מדבר בעניני ת"ב וכיו"ב[ednref_40_**]). [edn_39_*] נדפס בהמשך תער"ב ח"א ע' תקסד ואילך. [edn_40_**] מאמר זה — אמר כ"ק אדמו"ר בשבת ערב תשעה באב תשמ"א, וכן בשבת תשעה באב נדחה תשכ"ד, לאחרי חצות היום. וביאר השייכות דתוכן המאמר — בענין האור — לת"ב נדחה, לפי שדחיית וביטול הגלות הוא ע"י אור (סה"מ מלוקט ח"ה ע' של).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.