131
אל הועידה. בעמדי לדבר, עמדו כל הנאספים כשמונה מאות איש, וברכתי את כולם בנענוע ראש, וישבו כולם על מקומם השקט. השקיטה והחרישות הרעישה אותי במאד, ופתחתי נאומי הקצר בשפה ברורה ת"ל.
ראשית כל אברך את ד' אשר זיכני לראות כנסי' גדולה, כן ירבו, אשר זכיתי לראות כמותו אין דער אַלטער היים, הזכרה לרבותינו הגאונים, כ"ק אאמו"ר, הרה"ג ר"ח שי'5, ויבדלו לחיים טובים הגח"ח6 והגרח"ע7. אי אפשר להאריך בדיבור, ולבאר מצב אחינו בני רוסיא האטעלען8, אמעריקאן, לאנדון וכו', מיר ווערין געבארין9, און אויף אַלע געביטען, איך בעט און רוף דעם עם ישראל דורך זיינע נשיאים הרבנים ומוסדות שונות, אגוה"ר, עזרת תורה, לבוא לעזרת אחיהם, בכל עיר יהי' קאָמיטעט און דאַן קאָנען אונזערע ברידער געהאָלפן ווערן. איך באַגריס דעם אגוה"ר און ווינטש זיי ערפאָלג אין חיזוק התורה יהדות ומצב הרבנות וואָס דאַן וועט דער עם ישראל שטיין אין חיזוק התורה אויף דער העכסטער שטופע פון גליק.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.