72

שקידה

תרפ"ט1

בענין השקידה הרבה טועים לחשוב כי השקידה היא רק בזמן בלבד, וע"פ חשבון דשכל אנושי כן הוא כי ט"ו הוא יותר מכמו י"ב, וי"ז הוא מרובה מכמו ט"ו.

אבל אמת הגמור הוא כי השקידה האמיתית היא ברוחניות, היינו המסירה והנתינה, די איבערגעגעבענקייט אל ענין הלימוד. והמסירה ונתינה היא בדרך ממילא שומרת את הזמן.

ובעומק יותר ענין השקידה הוא החיות בהלימוד די לעבעדיקייט אין דעם, כמאמר העולם ער לעבט אין דעם, או כמו שאומרים דאָס איז זיין לעבן, והיינו דגם שהוא בזמן לא מרובה, אבל הוא בחיות, ניט נאָר די צייט איז עיקר נאָר די לעבעדיקייט — דער אינטערעס דאָס איז דער עיקר.

זאת אומרת אשר השקידה האמיתית היא מסודרה באופן כזה שגם זמני המנוחה הנק' אָפּרוהען ושמירת הסדר באכילה ושתי' המה נכנסים בענין השקידה.

וכן הוא עפ"י דרכי העבודה של תורת החסידות, אשר נודע כי תורת החסידות אינה ענין של מפלגה2 כמו שתופסים העולם לאמר זה חסיד וזה מנגד.

אלא החסידות היא פנימית התורה וחיותה, וכוללת שני ענינים עיקרים3: א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, היינו בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי ענינו כמבואר בדא"ח (ונזכר בד"ה ויעבר, פקודי רפ"ט4). ב) ענינו בעבודה, היינו דמכל דבר הלכה הגם שהיא חכמה ושכל אלקי, ודין התורה, מ"מ צריכים למצוא מזה ענין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם זה5.

הערות

  1. 1. רשימה זו הגיע לידינו עם הגהות בכי"ק רבינו. ובראשה: שיחה. כ"ק אדמו"ר מציין לרשימה זו במפתח ענינים למאמרי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע — ערך שקידה: מכ' כללי בקופיר פ"ט.
  2. 2. ראה גם אגרותקודש ח"ח ע' תרי. ח"י ע' דש. לקמן ע' 163.
  3. 3. הועתק ב"היום יום" יא אדר שני (בשינויים).
  4. 4. נדפס בסה"מ תרפ"ט ע' 153 ואילך.
  5. 5. ב"היום יום" שם: ב) הבנת ענין כל הלכה בעבודה, היינו שהגם שהיא חכמה ושכל אלקי ודין התורה, מ"מ צריך למצוא בזה ענין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם זה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.