71
והקדמה ע"י עבודה בפועל, לפעול ולעשות טוב. והם בשני תנועות: א) הגדרה, ב) פעולה, ושניהם צריכים להיות בקבלת עול.
הקבלת עול היא דבר השוה לכל נפש7, ובכל ענין, כי יהי' מי שיהי' ומה שיהי' גם הנעלה ביותר בהשגה והבנה טובה, גם הפשוט בידיעה והבינוני הנה לכולם כאחד הקבלת עול מעלה ומגביה למדרי' ומעמידו על בסיס האמת.
כן הקבלת עול הוא הנותן את פריו הטוב והמעולה בכל דבר, הן בלימוד התורה הנגלית ודא"ח, הן בקיום המצות בעשה ול"ת, והן במדות והנהגה.
הקבלת עול הוא המסירה ונתינה בכח ועוז ובתוקף גדול, מבלי התחשב עם כל דבר בעולם, הוא ההחלט הגמור להיות דוקא כמו שהסכים בעצמו, ולא בשום אופן אחר, והוא נקודת הקשה עורף למעליותא, שהוא הנצב היינו הבית יד של להט להב נקודת היהדות.
נקודה זו ישנה בכל אחד מישראל, והיא בחי' יחידה שבנפש, דחמשה שמות נקראו לה8, נפש (מעשה) רוח (מדות דבור) נשמה (השגה הבנה, מוחין כח פנימי אור בכלי) חי' (רצון, מקיף) יחידה (עונג, מקיף דמקיף)9 ונקראת יחידה יחיד הוי'10, התקשרות עצם בעצם, עצם הנשמה בעצמות א"ס ב"ה, וכמאמר11 כי אתה אבינו, כמשל התקשרות הבן בהאב שהוא עצמותו.
והעומק רום של היחידה מתגלה בהעומק תחת של העשי' בפועל וכמאמר12 חבוקה ודבוקה בך טוענת עולך יחידה ליחדך, דלהיות דעצם הנשמה היא חבוקה ודבוקה בך, לזאת היא טוענת (מקבלת) עולך (עול התורה והמצות, במס"נ עד כי) יחידה ליחדך במס"נ בכח ובפועל.
הפועל הוא בשני אופנים כוללים: א) ההגדרה. ב) פעולה.
א) ההגדרה.
ענינו לכבוש רצונותיו ותאוותיו בכל אשר יחפוץ ויתאווה להם בכל הענינים החומרים והיינו לשלול את החומריות והגסות הן במדות מחשבה דבור והן במעשה, וגם באכילה ושתי'.
ב) פעולה.
ענינו לעשות ולקיים בפועל ממש לקבוע זמני לימוד בנגלה ודא"ח, כל אחד לפי מהותו, לקיים המצות עשה וזהירות שמירת הל"ת.
והכל בדרך קבלת עול בכפי' והכרח דוקא, ובכן אלו שנופלים להם מחשבות לא טובות, או גם רעות, ידעו אשר רעמי רעש הכלי תותח של השונא הוא היצה"ר המפיל מחשבות הללו להוריד ח"ו את האדם ולהשפיל אותו, לאמר לו, האם גם אתה חפץ לגשת אל הקדש.
אשר על כן יאזרו בגבורה ותעצומות עוז לדחות את המחשבות הללו
הערות
- 7. קונטרס התפלה פרק טו (ע' 29 ואילך). וראה תניא רפמ"א. קונטרס העבודה פ"ב.
- 8. ב"ר פי"ד, ט. דב"ר פ"ב, לז. בכמה מקומות (ודפוסים) הוא בשינוי סדר. אבל כ"ה (כבפנים — נרנח"י) בעץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) בתחלתו. שער הגלגולים בתחלתו. ובכ"מ.
- 9. ראה סה"מ תרס"ח ע' קמג. פר"ת ע' רעט. ד"ה והי' כאשר ירים משה תש"ל (סה"מ תש"ל ע' 180 ואילך). ובכ"מ.
- 10. ראה גם סה"מ תרצ"ו ע' 57, ובהנסמן שם הערה 30.
- 11. ישעי' סג, טז.
- 12. סדר הושענות (יום ג').
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.