ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א ספר השיחות — תרפ"ט אור ליום ג' ה' טבת. פ"ט. ריגא.67

67

צא מאיצטגנינות שלך¹⁷. שעיט שהוא הטבע. טבעי גם נתיב "לא" איני יודע. ופשיטא שנתיב הל"ב לא יֵדַע¹⁸. ונתיב הל"ב זהו ציצית¹⁹. ופעולתם נראה בזה שאין הולכים אל הזונה, טפחו לו ציציותיו²⁰. קיין השגה העלפט נט וכו' ועוזרים לו הציציות. אברם אינו מוליד אברהם מוליד²¹. ששכל הנעלם²² השגה בנפש לחודי' אינו מוליד אבל שכל הנעלם כשה"א²³ — מחדו"מ. הבפועל ממש — אז יש תולדות.

אם²⁴ הי' לי מסנ"פ על יהדות, איני חפץ לדבר עד"ז. כי הרי כל דבור פועל וזהו נוגע לרבים. אבל עתה נצרך למס"נ אויף דעם אויבערשטען, זאַך שטעלען. ע"ע הי' ההו"א מס"נ נגד הגפ"ו, ועתה. . . כי אין המצב יכול להשאר כמו שהוא עתה. . .

כשבאו²⁵ לאסור את הרבי — (אדה"ז. הכותב) — התחבא²⁶ בבית החיים. שאלו את הרבנית²⁷ אַיֵהו. וענתה שא"י. הכוה על הלחי, והיפילו שן אחת. כשהלכו חזר אדה"ז לביתו, ובלילה בא לשם שמואל מונקעס²⁸. בדפקו על הדלת, שאלו אדה"ז: מי שם? — שמואל! — ער דאַרף זיך אויסקלבען באַ נאַכט! — איך האָב ניט געואסט אַז באַם רבי'ן אז אויך דאָ נאַכט! — ווייסט, מען איז מיר געקומען אַרעסטרען? — איך ווייס. — עס אז דאָך אַ סַכנה. — וואָס זאָל איך אייך זאָגען. באַ מיר קומט אויס, אַז איר דאַרפט פארען. — עס אז דאָך אַ סַכנה. — אויב²⁹ איר זיינט אַ רבי, וועט אייך קיין קויל נט נעמען. און אויב ניט, זיינט

הערות

17. שבת קנו, ב. פרש"י לך לך טו, ה. וראה ב"ר פמ"ד, יו"ד.
18. בדרושים שבהערה 16 מבואר ש"נתיב לא ידעו עיט" קאי על נתיב הל"ב (משא"כ נתיב ה"לא" ידעו עיט, כמרומז בכתוב "נתיב לא — נתיב הל"א — ידעו עיט"), והחידוש כאן, שגם נתיב הל"א לא ידעו עיט, ועפ"ז מתפרשת תיבת "לא" בשתים: (א) נתיב ל"א, (ב) "לא (לשון שלילה) ידעו".
19. כי, ל"ב חוטי הציצית רומזים על ל"ב נתיבות חכמה (בחיי ויקהל לה, לה. ר"ח שער הקדושה פ"ו (קמב, א). לקו"ת קרח נב, ד ואילך. ובכ"מ).
20. ראה מנחות מד, א.
21. ב"ר ופרש"י שבהערה 17.
22. ענינו של אברם (תו"א ר"פ לך לך. ובכ"מ). — ולהעיר, שענין זה הובא ונתבאר בדרושי חתונה שנה זו (ד"ה כל הנהנה פרק ט (סה"מ תרפ"ט ס"ע 97 ואילך)).
23. כ"ה בכתי"ק, ולכאורה הכוונה כשניתוסף ה"א (אברהם), ששכל הנעלם (אברם) נמשך במחשבה דיבור ומעשה (ג' הקוין שבציור אות ה').
24. הבא לקמן הוא המשך הדברים שאמר רבינו, כנראה, באותו מעמד, אלא שלכאורה זהו ענין בפ"ע (ולכן יש הפסק ריוח).
25. ראה גם לקמן ע' 150. שיחת י"ט כסלו תרצ"ב. שיחת ש"פ חיי שרה תשי"א (התוועדויות תשי"א ח"א ע' 93). בית רבי חלק א פרק טו (כח, א) ובהערות שם.
26. בשיחת ש"פ חיי שרה שבהערה הקודמת, שאדה"ז התחבא תחילה באמרו, שיש לקיים מש"נ (ישעי' כו, כ) "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם". ובבית רבי שבהערה הקודמת: כוונת רבינו לא הי' לברוח לגמרי כאשר הסוף הוכיח. רק אמר שמתחלה צריך לברוח כמו ויברח יעקב. חבי כמעט רגע כו'. וע"ד מארז"ל ידחה מפני השעה כו' שבעת שמתעוררים דינים על האדם צריך להסתתר בזו השעה ואז נמתקים ממנו וכמארז"ל בת דינא בטל דינא כו'.
27. הרבנית הצדקנית מרת סטערנא.
28. ראה אודותו — לקמן ע' 149 ואילך. ע' 259. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 80 הערה 59. וש"נ.
29. ראה גם שיחת כ' מנ"א תש"י (התוועדויות תש"י ע' 171). שיחת ש"פ חיי שרה שבהערה 25. שיחת שמחת בית השואבה תשכ"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.