58

אור, ווי אַזוי זייט איר מחלל את השם, איך וויל אייך גאָר ניט זען אַזוי, מילא די יונגע וואָס האָבן נאָך קיין אור ניט געזען, זיי דאַרף מען מקרב זיין, אָבער איר אַלטע ווי ווערט דאָס בא אייך רעכט תירוצים באנק וכו', דער זיידע דער מרא דאתרא האָט דאָך אָבער גע'אסר'ט (ובכה הרבה באמרו הדברים האלה)19.

ג. אמר לחיים להתמימים במדינתינו, ואמר: וואָס ווינטשן? מיר זאָלן זיין באיחוד איז פאַרשפּאָרט, עס איז ניטאָ אַ רגע20 וואָס איך טראַכט ניט וועגן זיי און זיי וועגן מיר. דער אויבערשטער זאָל געבן עס זאָל אַראָפּ אַלע העלמות וכו'.

ד. צוה לשלוח טעלעגראם לכמה עיירות מרוסלאנד21.

שאל אותו שמעון יצחק22 איך לחתום. ואמר: ער זאָל דערמאָנען זיין נאָמען וועט זיין אַ רחמנות אויף זיי ד.ה. ניט אויף זיי נאָר אויף [...], שרייבט ראדסטוועניק, אַלע אידן שומרי תורה זיינען מיר שוועסטערקינדער און חסידים זיינען מיר ברידער און תמימים זיינען ממש פון איין טאַטן און פון איין מאַמען.

הערות

  1. 19. מועתק בזה דברי רבינו באחד ממכתביו — מיום א' ב' שבט תרפ"ט (אגרותקודש ח"ב ע' קנג) — שהם כנראה המשך הדברים שנזכרו כאן: בחג הגאולה — י"ט כסלו — שנה העברה, כנהוג באו בלא ע"ה, הרבה בע"ב וחסידים מקומים ואורחים יחיו, ובסעודת מצוה, אחרי אמירת חסידות, מצאתי לנכון, לדבר עניני התעוררות בדבר הרבצת תורה, ותורה תמימה. ומדי דברי, על דבר תורה תמימה, נגעתי בענין הנהגת צעירי אגודת צעירי ישראל יחיו, ואופן הלימוד בבית הספר "תורה ודרך ארץ", וכמובן אשר בקרתי בסכינא חריפא, לאמר טוב תורה ודרך ארץ, מדרך ארץ ותורה, כי בכל השילובים הראשון גובר, אבל הטוב האמיתי הוא "תורה תמימה" תורה ויראת שמים, והראתי לדעת כי דבר זה תורה ודרך ארץ טוב הוא רק עבור אלו שעלולים להיות ח"ו גרוע מזה, ולהם הוא מעלה, אבל לא הכל (ניט אלע) צריכים להביט במבט כזה, והארכתי במאמר הרמב"ן בענין נבל ברשות התורה, וציירתי ציורים אמיתים מהחיים ההוים, שיוכל להיות גם בקרב ההולכים בדרכי התורה והמצוה, ומתנהגים עפ"י שו"ע, ועם זה הם מזוהמים בדברים המותרים, ובארתי מאמרי הרמב"ם ז"ל בפרק הרביעי מהשמונה פרקים. לא אכחד כי דיבורי עשה רושם עז, המתונים ראו במבט ישר, ותרגמו פתגם הטוב והמעולה הנ"ל כמשמעו, ומהם אשר מצאו עלבון להאגודה. כעבור איזה חדשים איזה מהתלמידים שי' מתור' ודרך ארץ עזבו את בית הספר ויתחילו ללמוד בסדר הראוי להם, וצעירי אג"י יחיו התועדו ויחליטו לעשות להם קביעות שיעורי לימוד בעניני מוסר, לאט לאט פרקו אותות הכבוד בערב ש"ק ושער זקנם צמח.
  2. 20. ראה גם ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 119.
  3. 21. בימי מלך ח"א (קה"ת, אה"ק, תשמ"ט) ע' 295: בתחילת ההתוועדות פנה הרבי למזכירו הר"ר יחזקאל פייגין וביקשו לשגר מברק לרוסטוב, שבה מצוי אוהל אביו, אדמו"ר מהורש"ב. הרבי נקב בשמו של האיש אליו לשגר את המברק והחל להכתיב את הנוסח: "להניח פדיון על ציון אבי יעווא זשעלאניע איספאלענע (= רצונו התבצע)". מילים אלו אמר הרבי ברוסית, ולכך הוסיף עוד מספר מילים באידיש כשהוא מציין כי ברוסית ייטיב לתרגם [ר' שמעון יצחק] וויטנבערג[ednref_22_*].
  4. 22. ראה הערה הקודמת ובשוה"ג. [edn_22_*] עסקן חרדי וציר בית הנבחרים בלטבי', חסיד חבד"י נלהב. ויחד עם הרב ח. מ. א. חדקוב ע"ה הקים את התשתית של החינוך האורתודוקסי בלטבי'. נהרג על קידוש השם במחנה עבודה גרמני באפריל 1945. — ימי מלך שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.